צבי ג'ירפי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 21:
הצבי הג'ירפי ניזון ממקומות גבוהים, בניגוד לצבאים ואנטילופות אחרות שניזונים לרוב ממזון המצוי קרוב לקרקע. הם מסוגלים לעשות זאת באמצעות עמידה על רגליהם האחוריות ומתיחת צווארם הארוך כדי להגיע למזון המצוי בשיחים גבוהים. הם ניזונים בעיקר מעלים ומענפים של צמחים קוצניים ועצים, אך גם מניצנים, פרחים, פירות, וצמחים מטפסים. צבי ג'ירפי לא זקוק לעשב או מים, וזאת מאחר שהוא משיג די מים מהצמחים שמהם הוא ניזון.
 
קיימים [[טורפים (ביולוגיה)|טורפים]] רבים המאיימים על הצבי הג'ירפי בהם [[ברדלס|צ'יטות]], [[נמר]]ים, [[אריאריה|אריות]]ות, [[זאב טלוא|זאבים טלואים]] ו[[צבועיים|צבועים]]. כדי להימנע מטריפה פיתח הצבי הג'ירפי שיטות הגנה שונות. צבאים צעירים נותרים ללא תנועה כאשר הם מסתתרים בין השיחים ונשארים קרוב לאמם. כבוגרים הם קופאים על מקומם בהתקרב סכנה.
 
לצבי הג'ירפי טקס [[חיזור]] מורכב. כאשר נתקל הזכר בבת זוג פוטנציאלית הנקבה מרימה את אפה, ומושכת אוזניה קרוב לראשה כסימן להתגוננות ובינתיים מציג הזכר את צווארו וקרניו. אם הנקבה מעוניינת בזיווג, יסמן הזכר את הנקבה באמצעות הפרשה מבלוטה מיוחדת, וימשיך ללכת בעקבות הנקבה תוך כדי בעיטות באמצעות רגליו הקדמיות באזור הירך של הנקבה. כאשר הנקבה משתינה מרחרח הזכר את השתן ומסוגל לזהות אם בת זוגו נכנסה לתקופת הייחום. הזכרים מזדווגים עם כמה נקבות.