רינה שפירא – הבדלי גרסאות

שפירא נולדה ב[[תל אביב]] ל[[שרגא נצר|שרגא]] ו[[דבורה נצר]], אחות ל[[משה נצר]]. למדה ב[[בית החינוך ע"ש א"ד גורדון|בית החינוך לילדי עובדים ע"ש א.ד גורדון ("בית החינוך בצפון")]] ולאחריו ב[[תיכון חדש]]. בכיתה י"א גויס כל המחזור לצה"ל (מחזור ילידי [[1931]] אליהם הצטרפו ילידי [[1932]] שלמדו באותן כיתות, "מחזור הילדים") למלחמת השחרור. עם סיום המלחמה למדה בסמינר למורים וגננות של זרם העובדים בגבעת השלושה, שתקופת הלימודים בו קוצרה על מנת לאפשר לבוגרים לצאת להוראה ביישובי עולים שהגיעו אז ארצה. במהלך [[1950]]-[[1951]] היתההייתה בצוות ההקמה וניהלה את בתי הספר ביישוב גורן ב{{ה|גליל המערבי}} וב[[מעברה|מעברת]] [[תל עדשים]] בעמק יזרעאל. ב-[[1952]] החלה ללמוד ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} בחוגים לסוציולוגיה והסטוריהוהיסטוריה כללית. בתקופת לימודיה שימשה כמורה ב[[מעברה|מעברת]] [[תלפיות]] ובקטמון ב[[ירושלים]] ([[1952]]–[[1958]]). בשנת [[1960]] סיימה שפירא את לימודי התואר השני בחינוך ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] וב-[[1961]] החלה בלימודי [[דוקטורט]] בסוציולוגיה של החינוך ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו-יורק]]. לאחר קבלת התואר, בשנת [[1965]], שבה לישראל והצטרפה ל[[סגל אקדמי|סגל]] החוגים ל[[סוציולוגיה]] ולחינוך באוניברסיטת תל אביב.

לאורך השנים הייתה שפירא מעורבת בוועדות מקצועיות וציבוריות שונות לנושא החינוך, בהן הועדההוועדה למעמד האישה. בשנים [[1977]]–[[1987]] הייתה חברת [[המועצה להשכלה גבוהה]]. מטעם [[המועצה להשכלה גבוהה]] מונתה לכמה ועדות ביניהן הוועדה להסדרת הלימודים במכינות האקדמיות באוניברסיטאות. מטעם [[משרד החינוך והתרבות]] מונתה לעמוד בראש מספר ועדות, בהן ועדה לבחינת המעבר ליום לימודים ארוך, הוועדה להוראת קריאה והועדה לתקצוב תנועות הנוער בישראל. לצד פעילות מקצועית היא מונתה גם לשמש חברה ב[[דירקטוריון]] [[מפעל הפיס]], הנהלת "[[דבר (עיתון)|דבר]]" וחברת ועדת החקירה הממשלתית לבדיקת המצב בבתי הסוהר בישראל. בשנים [[1995]]–[[1998]] עמדה שפירא בראש הועדהוועד המנהל של [[מליאת רשות השידור]].

במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת והעשור הראשון של המאה הנוכחית יזמה וליוותה רפורמה חינוכית בתל- אביב שעיקרה הענקת אפשרות להורים לבחור באופן מבוקר - באמצעות תהליך של "בחירה מבוקרת" - חינוך לילדיהם בבתי ספר בעלי אוריינטציה חינוכית אופיינית, תוך הקפדה על שמירת שוויון ההזדמנויות לקבוצות שונות באוכלוסייה. במהלך אותה תקופה שימשה יועצת ל[[משרד החינוך]] בנושאי הבחירה - מרחבי חינוך ובתי ספר ייחודיים בקהילות ובמערכת כולה.

פרופ' שפירא נישאה ב-[[1951]] לאורי שפירא מ[[כפר מלל]], כלכלן שעבד עם [[לוי אשכול]] ו[[פנחס ספיר]] ושימש כנציג רשות ההשקעות בארה"בבארצות הברית, עבר לשוק הפרטי ובשנות התשעים חזר לעבודה ציבורית ושימש יועצו של [[יצחק נבון]] עת כיהן כשר החינוך. לרינה ואורי שפירא שלושה ילדים - עירית, עפר, ומיכל - ושבעה נכדים.