לאמארקיזם – הבדלי גרסאות

הלאמארקיזם מדבר על כך שכל המינים מתפתחים עם הזמן והופכים ליותר מורכבים עד שיגיעו לשלמות. ישנן תופעות שתיאוריה זו מתקשה להסביר. דוגמא אחת היא החתולים החנוטיםה[[חניטה|חנוטים]] במצרים. חתולים אלה נחנטו לפני אלפי שנים, אך מאז ועד היום לא ניתן לראות כל שינוי, מלבד שינויים מזעריים בצבעים, בסוגי פרווה. עובדה זו מובילה לבעיה שהמושג "[[מין (טקסונומיה)|מין]]" הוא מעורפל. בעבר ניתן היה לטעון שחתולש[[חתול סיאמי]] למשל וחתולו[[חתול פרסי]] הם שני מינים שונים של חתולים, היות והתפישה אז הייתה שונה. כיום ההגדרה המקובלת בקרב ביולוגים למין היא לפי שיטתו של [[ארנסט מאייר]], שאומרת השתייכות של בעלי חיים לאותו מין מוגדרת על ידי היכולת שלהם לקיים קשרי רבייה ולהביא צאצאים פוריים. לפי הגדרה זו, זני החתולים השונים הם לא מינים שונים שהתפתחו ממין אחד. כך גם הכלבים. ההבדלים בין סוגי הכלבים השונים הם זניחים, היות והמבנה שלהם נשאר דומה מאוד, כזה שמאפשר רבייה.

בעיה נוספת בתיאורית הלאמארקיזם היא שאין צורות ביניים בשכבות המאובניםה[[מאובנים]]. לפי הלאמארקיזם, מינים מתפתחים מצורה פשוטה למורכבת לאורך זמן ממושך בהתאם לשינויים סביבתיים וצרכים משתנים. בהתאם לכך, ניתן היה לצפות שיימצאו שרידים ומאובנים רבים המעידים על שינויים אלה, אם רק מפאת כמות המינים השונים הקיימים כיום. עם זאת, רק מעט מאובנים נמצאו, ואין זה מספיק על מנת להוכיח שהיו קיימות צורות ביניים.