חסידות נובומינסק – הבדלי גרסאות

מייסד חסידות נובומינסק היה רבי יעקב פרלוב ([[תר"ז]] – [[כ"ג באדר א']] [[תרס"ב]], [[1902]]), בן נינו של רבי [[מרדכי מניסכיז]]. אביו, רבי שמעון מזאוויחוואסט, נשא את שם משפחת חותנו, רבי [[שלמה חיים פרלוב (קוידנוב)|שלמה חיים פרלוב מקוידנוב]]. רבי יעקב התייתם מאביו בגיל צעיר וגדל בבית סבו בקוידנוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי לייבוש מ[[חסידות פרוסקורוב|פרוסקורוב]] התגורר בעיירה [[סטארשלה]] וכיהן שם ברבנות. בשנת [[תרל"ב]] ([[1872]]) עבר לנובומינסק ([[מינסק-מזובייצקי]]) הסמוכה ל[[ורשה|וורשה]], שם זכה לפרסום רב ורבים נהרו לפתחו. בשנת [[תרנ"ו]] ([[1896]]) הקים בנובומינסק ישיבה שבה למדו כ-200 תלמידים.{{הערה|אודותיו ראו: {{HebrewBooks|שמואל מאירי|שושלת נובומינסק|28346|[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]], גיליון 212/213, עמוד 17|18}}}} חתנו היה רבי משה מרדכי מ[[חסידות זינקוב|מזיבוז'-פלצוויזנה]].

רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב ([[תרל"ד]] – [[ו' בטבת]] [[תרצ"ג]]) היה בנו הבכור של רבי יעקב פרלוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי ברוך מאיר מאזרניץ (בן רבי [[חסידות צ'רנוביל#רבי מנחם נחום מלועוו|מנחם נחום]] בן רבי [[אהרן טברסקי|אהרן טברסקי מצ'רנוביל]]) התמנה לראש הישיבה שהקים אביו. באותן שנים היה צמוד לאביו ורשם את דברי תורתו. בשנת [[תרס"ב]] ([[1902]]), בהיותו בן 28, נפטר אביו והוא התמנה כאדמו"ר במקומו. בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר ל[[ורשה|וורשה]] והמשיך שם להנהיג את עדתו. התפרסם בגדולתו בתורה ובצדיקותו ועמד בקשר עם גדולי האדמו"רים בפולין. נפטר בשנת [[תרצ"ג]]. דברי תורתו נאספו בספר "תפארת אי"ש" (על הגדה של פסח - ורשה תרצ"ג, על המועדים - ירושלים תשכ"ט). שניים מבניו, רבי נחום מרדכי ורבי יוסף, כיהנו כאדמו"רים.{{הערה|1=אודותיו ראו [http://www.arsenu.org/dotnetnuke/LinkClick.aspx?fileticket=4HnduLI06Gc%3D&tabid=303 כאן]; ספריו: {{היברובוקס||תפארת איש על הגדה של פסח|11097|ורשה תרצ"ג}}}}