שיר השירים רבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקיזציה
ויקיזציה
שורה 1:
'''שיר השירים רבה''' (ידוע גם בשם: '''מדרש חזית''' על שם המשפט הפותח: חזית איש מהיר במלאכתו) הוא [[מדרש]] ארץ ישראלי על מגילת [[שיר השירים]]. המדרש נמנה על "מדרשי האגדה הארץ ישראליים הקלאסיים".<ref>למגילת שיר השירים יש גם שני קבצי מדרש קטנים. אחד שפורסם ע"י [[אלעזר גרינהוט]] תחת השם: '''מדרש שיר השירים'''. ומדרש נוסף שפורסם במקביל על ידי שני מהדירים שונים תחת שמות שונים: '''מדרש זוטא על שיר השירים''', מהדורת [[שלמה בובר]], וילנא תרפ"ה; ו'''אגדת שיר השירים''', מהדורת [[שניאור זלמן שכטר]], קמברידג' 1896.</ref> המדרש דורש את כל פסוקי המגילה על פי סדרם. במחקר מקובל שהמדרש נערך לאחר זמן עריכתם של [[בראשית רבה]], [[ויקרא רבה]] ו[[פסיקתא דרב כהנא]].
 
השיטה הרווחת בפרשנות המגילה היא השיטה האלגורית,ה[[אלגוריה|אלגורית]] ובעיקר האלגורית היסטורית. דרשות רבות דורשות את תיאורי האהבה שבמגילה כאהבה שבין האל ובין [[כנסת ישראל]]. הדוד, למשל, מסמל את האל, והרעיה והשולמית מסמלים את ישראל. הדרשות סובבות בדרך כלל סביב אירוע היסטורי מסוים, כגון: הגאולה ממצרים, [[קריעת ים סוף]], [[נדודי בני ישראל במדבר]], [[מתן תורה]], [[המשכן]], [[בית המקדש]], קיום ה[[מצווה|מצוות]], שיעבוד הגלויות ו[[אחרית הימים]]. לדעת [[שאול ליברמן]] כבר בתקופה התנאית היו קיימות ארבע שיטות עקביות לפרשנות אלגורית של המגילה: ים סוף, סיני, אוהל מועד או בית עולמים (מקדש שלמה). כל שיטה דרשה את המגילה כולה בעקביות. אבל עורך שיר השירים רבה ליקט דרשות שונות ומביא בזה אחר זה מספר דרשות אלגוריות מגוונות על כל אחד מהפסוקים. ויש גם שחלק אחד של פסוק נדרש בשיטה אלגורית אחת והחלק השני נדרש על פי שיטה אלגורית אחרת.
 
בראש המדרש באות חמש [[פתיחתא|פתיחתות]]. אבל לדעת תמר קדרי פתיחתות אלה הן רובד מאוחר.