הפרעת דה-פרסונליזציה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}} |
מ ←עריכת הפתיח: קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
{{עריכה|הגהת התרגום מן הערך האנגלי, שאינו מסוגנן, בחלקו לוקה בתרגמת ובחלקו אף לקוי; ויקיזציה|נושא=בריאות}}
'''הפרעת דה-פרסונליזציה''' או '''הפרעת נתק מהעצמי''' (ב[[אנגלית]]: '''Depersonalization Disorder''' או ב[[ראשי תיבות|ר"ת]] '''DPD''') היא הפרעה [[דיסוציאציה|דיסוציאטיבית]] (ב-[[ICD]]-10 מסווגת כהפרעת [[חרדה]]) שבה הסובל חש רגשות מתמשכים או חוזרים של דה-פרסונליזציה ו/או [[דה-ריאליזציה]]. הקריטריון לאיבחון על פי ה-[[DSM]] הוא שהנבדק חש תחושה מתמשכת או חוזרת של [[ניתוק (פסיכולוגיה)|נתק]] ו[[ניכור]] מתהליכים מנטליים ומגופו.<ref> Depersonalization Disorder, ([[DSM]]-IV 300.6, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition</ref> הסימפטומים כוללים תחושת [[אוטומטיות]], ניהול שגרה יומיומית ללא יכולת לחוות את החיים במלואם, הרגשה שהאדם נמצא ב[[סרט קולנוע|סרט]] או ב[[חלום]], תחושה של האדם שהוא נמצא מחוץ לתהליכי ה[[חשיבה]] וה[[נפש]] שלו, תחושת נתק מהגוף, [[חוויה חוץ-גופית|חוויות חוץ-גופיות]], והרגשה כללית של ניתוק מ"האני-העצמי", מהסביבה ומהמציאות.
לעתים אנשים חווים רגעים ארעיים של דה-פרסונליזציה, המוגדרים כנורמליים, אך קיימת בעייתיות כשרגעי הנתק מתמשכים או חוזרים על עצמם. הניתוק מתפתח לכדי הפרעה כאשר הוא מתמשך, מפריע להתנהלות השגרתית בעבודה ופוגע בחיים החברתיים. לעתים קרובות, אדם שלוקה בהפרעת דה-פרסונליזציה חש שהוא מאבד את השפיות, למרות שלרוב זהו לא המקרה. לרוב, הפרעת דה-פרסונליזציה נגרמת כתוצאה מ[[התעללות]] רגשית, פיזית ו/או מינית. הפרעת דה-פרסונליזציה יכולה להיחשב כמנגנון הגנה שכן מטרת ה[[תסמין|תסמינים]] הבסיסיים שלה היא להגן על הסובל מרגשות קשים ומהתנסויות מאיימות עבורו. הסובלים מההפרעה חשים ש"העצמי" שלהם נאבד או השתנה. בנוסף, כאשר הם מסתכלים על עצמם במראה הם עלולים להרגיש זרים לעצמם בגלל תחושת הניתוק מהסביבה ומתחושת העצמי.
| |||