הבדלים בין גרסאות בדף "חומרא וקולא"

נוספו 83 בתים ,  לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
מ (ביטול גרסה 11567720 של Rabbiz (שיחה))
 
==חומרא וקולא כמדדים לפסיקת הלכה==
לעתים ה'''חומרא''' וה'''קולא''' משמשים כמדד לפסיקת הלכה.{{הערה|[[אנציקלופדיה תלמודית]], בערך '''הלכה'''.}} כך, למשל, נקבע הכלל "[[ספק (הלכה)|ספיקא]] [[דאורייתא]] לחומרא וספיקא [[דרבנן]] לקולא", כלומר בספק [[דאורייתא|בדין מקראי]] יש להחמיר ובספק בדברי [[חז"ל]] יש להקל.
 
<!-- גם בשיטת הלימוד יש [[נפקא מינה]] לחומרא ולקולא. כך נקבע הכלל: "לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן", כלומר: לא משתמשים ב[[היקש (הלכה)|היקש]] - אחת מדרכי ההיסק ה[[מדרש]]יות - להחמיר אלא רק להקל.
* '''חומרות לכתחילה''' - מצבים בהם ההלכה נקבעה מראש כך שיש עדיפות לקיום מצווה בדרך מסוימת אך הדבר לא חובה. כך, לדוגמה, יש הנוהגים ב[[חג הסוכות]] להחמיר ולא לאכול או לשתות דבר מחוץ ל[[סוכה]], אף על פי שמן הדין מותר לאכול אכילת [[עראי]] מחוץ לסוכה.{{הערה|{{משנה|סוכה|ב|ה}}.}}
* '''סייגים''' - דינים שנתחדשו כדי לעשות [[סייג]] למצוות, סייגים רבים נפסקו כחובה.
* '''חששות''' - כאשר במצב של [[ספק (הלכה)|ספק]] לעתים חוששים לצד המחמיר. ישנם חששות שנקבעו להלכה, בתוכם הכלל "ספיקא [[דאורייתא]] לחומרא", אך יש חששות שהם רשות בידי הרוצה להחמיר.
 
==חומרות רשות==
 
===כיום===
כיום בציבור ה[[חרדי]] מרבים להחמיר אךבעניינים שונים, כגון [[צניעות (יהדות)|צניעות]] ו[[כשרות]] ולעומת זאת ב[[ציונות דתית|מגזר הדתי לאומי]] המצב לא אחיד ובפלגים מסוימים החומרות נפוצות יותר ובאחרים פחות. הרב [[אורי שרקי]] טען כי הרצון להחמיר הפך לעתים ל"נטייה כרונית חולנית".{{הערה|[http://ravsharki.org/content/view/1562/629/ קולא וחומרא] באתר ravsharki.org.}}
 
פעמים ש[[הפרעה טורדנית-כפייתית]] מביאה אנשים לידי חומרות קיצוניות שאינן נובעות מהקפדה הלכתית אלא מאובססיה.{{הערה|1=הרב [[יובל שרלו]], [http://musaf-shabbat.com/2011/03/04/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95/ כפייתיות דתית], מוסף "שבת" של "[[מקור ראשון]]", 4 במרץ 2011}}