הנס סלייה – הבדלי גרסאות

הודות לרקעו המיוחד מבחינת ידע והתוצאות הניסוייות שהשיג, בשנת [[1941]] התמנה סלייה לפרופסור ל[[היסטולוגיה]], והחל משנת [[1945]] למנהל המכון לרפואה ול[[כירורגיה]] ניסויית של אוניברסיטת מונטאירול. פעל בתפקיד זה עד סוף שנת 1977. ▼

זאת הייתה התקופה שבה ביסס סלייה את היסודות התאורטיים וישומיים להנמקת "[[התסמונת ההסתגלותית הכללית]]" '''General Adaptation Syndrome''') שסביבה מתנהלת כל תורתו המדעית והפילוסופיה. ▼

כמנהל של אותו מכון גיבש סלייה לעצמו קבוצות מחקר, צוותות רב-תחומיות של חוקרים, שחקרו את ההיבטים המגוונים ביותר של השלכות הסתגלות האורגניזם לסביבה. ▼

אחרי פרישתו לפנסיה בשנת [[1977]], בשנת [[1979]] הקים סלייה את המכון הבינלאומי לחקר הדחק ואת הקרן הנושאת את שמו.▼

בימיו במכון במונטיראול נהג לקום בחמש בבוקר, לשחות בבריכה של הבית ואחר כך ולרכב כשש מיל באופניים עד למקום עבודתו. נהג לעבוד 10-14 שעות ביום {{הערה|P.Rosch}}.▼