מלוטרון – הבדלי גרסאות

המוזיקאי הבריטי [[גרהם בונד]] היה מוזיקאי ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]] הראשון שהקליט עם המלוטרון, בתחילת 1965. שנה אחר כך [[הביטלס]] שילבו אותו בשירם [[Strawberry Fields Forever]]. למרות זאת, היה זה [[מייק פינדר]] מלהקת ה[[מודי בלוז]] שפרסם את המלוטרון במוזיקה הפופולרית באלבומם מ-1967 Days of Future Passed. המלוטרון הפך להיות כלי קבוע בהקלטותיהם, ובאלבום Seventh Sojourn הם גם השתמשו בצ'מברלין – האב הקדום של המלוטרון. בנוסף לכך השתמשו בו גם [[הזומביז]], [[הרולינג סטונז]], [[הבי ג'יז]], [[פינק פלויד]], [[הסטרובס]], [[דייוויד בואי]], [[קינג קרימזון]] ואחרים.

 

 

הופעתם של סינטיסייזרים זולים ואמינים יותר מאשר המלוטרון בישרו את דעיכתו. בעקבות השפעת ה[[פאנק (Punk)|פאנק]], המלוטרון נדמה כשריד של תקופת שנות השבעים. בשנות השמונים עוד כמה להקות פוסט-פאנקיות השתמשו בו, כמו ה-Orchestral Manoeuvres in the Dark באלבום Architecture & Morality מ-1981. לאחרונה קיימת פריחה מחודשת של המלוטרון, כשיותר ויותר אמנים רוצים לחזור לצליל של שנות ה-70 - חזרה זו מודגמת על ידי השימוש שעשו הלהקות [[רדיוהד]] ו[[רוקפור]] (הישראלית) במלוטרון, בחלק מאלבומיהם.