היפרליפידמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 70:
* סטטינים: יעילותם של הסטטינים למניעת אוטם לבבי והארכת תוחלת חיים הוכחה במספר רב של מחקרים, והטיפול בסטטינים מהווה קו ראשון אצל מטופלים עם היפרליפידמיה. תרופות אלו (לווסטטין, סימווסטטין, אטורווסטטין וכן הלאה) פועלות על האנזים hmg-coa reductase, שהוא בעל תפקיד מפתח בביו-סינתיזה של כולסטרול. כתוצאה ממניעת הסינתיזה של הכולסטרול, יש עלייה ביצור של רצפטורים של LDL בכבד, באופן בו יותר LDL (הכולסטרול "הרע") מפונה מהגוף. אצל מטופלים שונים, סטטין מביא לירידה שונה ברמות ה- LDL, (עד מספר עשרות אחוזים) אולם נמצא כי החל מרגע בו מטופל נוטל סטטין, הכפלת מינון התרופה מביאה בקירוב להפחתה נוספת של 6% ברמות ה- LDL. סטטינים מורידים גם את רמות הטריגליצרידים, והם בעלי השפעה קלה יחסית על העלאת רמות ה- HDL (הכולסטרול ה"טוב")- בכ- 5% עד 10%. תופעות לוואי נפוצות של סטטינים כוללות כאבי בטן או אי נוחות בבטן, כאבי ראש, עייפות, וכן כאבי שרירים ומפרקים. באופן נדיר, עלולות להתרחש תופעות כגון רבדומיוליזיס- דלקת שרירים חריפה או מיופתיה חריפה. כמו כן עלולה להיות עלייה ברמת אנזימי הכבד, ועל כן יש לבדוק את תפקוד אנזימי הכבד לפני התחלת טיפול בסטטינים, לאחר 3 -2 חודשים מתחילת הטיפול, ולאחר מכן מדי שנה.
 
* פיבראטים: פיבראטים הם תרופות שפועלות כאגוניסט של רצפטור גרעיני בשם PPAR אלפא, שאחראי על מטבוליזם של שומנים. פיבראטים מביאים לעידוד הידרוליזה של טריגליצרידים, מביאים ל"ניקוי" של שיירי ליפו-פרוטאינים ובעלי השפעה קטנה יחסית על העלאת HDL. פיבראטים הינם התרופות היעילות ביותר להפחתת רמות טריגליצרידים. תופעות הלוואי של תרופות אלו הינן אי נוחות בבטן בעיקר. מיופתיה והפטיטיס הינן תופעות לוואי נדירות. מאחר שפיבראטים מביאים לעליה בהפרשת כולסטרול למרה, הם מעלים את הסיכון לאבניל[[אבני כיס מרה]]. פיבראטים עלולים להביא לעליה ברמות קראטינין ולכן יש להשתמש בתרופות אלו בזהירות אצל חולים הסובלים ממחלת כליות. פיבראטים עלולים להביא להגברת האפקט של תרופות כגון [[קומדין]] וכן תרופות המשמשות ל[[טיפול תרופתי בסוכרת]] ועל כן יש לעקוב אחרי רמות הקרישה ורמות הסוכר בדם אצל חולים אלו. יש לזכור, כי טיפול משולב של פיבראטים וסטטינים עלול להגביר את תופעות הלוואי המקושרות למיופתיה.
 
* ניאצין- ניאצין הינו סוג של ויטמין אשר פועל על ידי הורדת זרימת חומצות שומן לכבד, ועל ידי כך מביא לירידה בסינתיזה של טריגליצרידים ולהפרשת VLDL. ניאצין מביא לירידה ברמות הפלסמה של טריגליצרידים , LDL, והעלאת רמות HDL. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בשימוש בתרופה זו הינן הסמקה- cutaneous flushing. לרוב הטיפול בניאצין מתחיל עם מינון נמוך והעלאתו עם הזמן. ניאצין עלול להביא להעלאת הפעילות של קומדין וחולים המטופלים בשתי תרופות אלו צריכים להיות תחת מעקב קפדני יותר. ניאצין עלול להביא גם להעלאת רמות הגלוקוז בצום, ולכן אצל חולים סוכרתיים יש לעקוב אחרי רמות אלו. ניאצין הינה התרופה היעילה ביותר לצורך העלאת רמות HDL, והתרופה הזו באופן ספציפי יעילה במיוחד אצל חולים עם היפרליפידמיה משולבת ורמות נמוכות של HDL.
 
== הובלת השומנים בגוף ==