היפרליפידמיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 73:
 
* ניאצין- ניאצין הינו סוג של ויטמין אשר פועל על ידי הורדת זרימת חומצות שומן לכבד, ועל ידי כך מביא לירידה בסינתיזה של טריגליצרידים ולהפרשת VLDL. ניאצין מביא לירידה ברמות הפלסמה של טריגליצרידים , LDL, והעלאת רמות HDL. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בשימוש בתרופה זו הינן הסמקה- cutaneous flushing. לרוב הטיפול בניאצין מתחיל עם מינון נמוך והעלאתו עם הזמן. ניאצין עלול להביא להעלאת הפעילות של קומדין וחולים המטופלים בשתי תרופות אלו צריכים להיות תחת מעקב קפדני יותר. ניאצין עלול להביא גם להעלאת רמות הגלוקוז בצום, ולכן אצל חולים סוכרתיים יש לעקוב אחרי רמות אלו. ניאצין הינה התרופה היעילה ביותר לצורך העלאת רמות HDL, והתרופה הזו באופן ספציפי יעילה במיוחד אצל חולים עם היפרליפידמיה משולבת ורמות נמוכות של HDL.
 
* מעכבי ספיגת כולסטרול במעי- כגון Ezetimib- תרופה זו מפחיתה את רמות ה- LDL בכ- 20%. התרופה מעכבת את ספיגת הכולסטרול במעי, ושילובה עם סטטינים יוצרת אפקט מצטבר של הורדת ה- LDL. ניתן להשתמש בתרופה זו כתרופת בחירה שהיא תוספת לסטטינים, במידה ואין ירידה מספקת ב- LDL כתגובה לסטטינים בלבד, או במידה והחולה לא יכול ליטול סטטינים בגלל קונטרא-אינדיקציות שונות.
 
* רזינים- אלו הם "קושרי מלחי מרה". מאחר וכולסטרול מגיע בעיקר מהכבד (במרה עצמה), הרי שרזינים פועלים על ידי היקשרותם לחומצות מרה והפרשתן בצואה. תרופות אלו מפחיתות את הרמות של LDL אולם מנגד, הן עלולות להעלות את רמות הטריגליצרידים ולכן הן אסורות בשימוש אצל חולים הסובלים מהיפר-טריגליצירדמיה. תופעות הלוואי של רזינים כוללות בעיקר נפיחות ועצירות והן בטוחות לשימוש במהלך ההריון וההנקה.
 
== הובלת השומנים בגוף ==