היפומאניה – הבדלי גרסאות

'''היפומאניה''' היא [[מחלת נפש#הפרעות אפקטיביות|הפרעת מצב רוח]] והתנהגותהמתבטאת - דרגהבדרגה מתונה של [[מאניה]].

ללוקים בהפרעה יש מרץ רב באופן יחסי, ופעילותם מוגברת. באופן כללי ניכרות תחושות של הרגשה טובה ושל חיוניות. גובר הצורך בקשרים חברתיים, ויש נטייה לדברנות יתר, לידידותיות ולהסתפקות בשעות [[שינה]] מועטות מהרגיל. לעתים גדלה האנרגיה המיניתה[[מיניות|מינית]]. היכולת לעבוד אינה נפגעת בדרך כלל, ויחסיו[[יחסים בינאישיים|יחסי האנוש]] מאופיינים בחביבות ובהתרוממות רוח המתחלפות בקלות בפרצי [[כעס]].

ההיפומניה פוגמת לעתים ביכולות הריכוזה[[ריכוז (פסיכולוגיה)|ריכוז]], הקשבה[[קשב]] והעבודה. היא עלולה להקשות על הלוקים בה לנוח ולנצל כהלכה את שעות הפנאיה[[פנאי]]. במהלך היפומאניה עשויים להתגלות תחומי עניין חדשים ונטייה קלה לבזבוז כספים. ההפרעה עשויה לחלוף מעצמה או בסיוע [[טיפול תרופתי]], או לבוא כשלב מקדים למאניהל[[מאניה]] ב[[הפרעה דו-קוטבית]]. ההפרעה יכולה גם להוות [[תסמין]] בהפרעות אחרות, כגון [[ציקלותימיה]] ו[[הפרעה סכיזואפקטיבית]].

בספרה{{הערה|Touched with Fire: Manic-Depressive Illness and the Artistic Temperament", 1993"}} מדגימהמציגה [[קיי רדפילד ג'יימיסון]] מחקר שלפיו כ-15 אחוזים מהאנשים המאובחנים כלוקים בהפרעה דו-קוטבית מעולם לא חוו [[דיכאון]], ולמעשה הם במצב קבוע של היפומאניה.