אפיטף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
LaaknorBot (שיחה | תרומות)
מ בוט משנה: no:Epitafium
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 2:
האפיטף בא לספר את שבחי המת ואת תהילתו. בעולם הקלאסי לאפיטף היו גם כללים צורניים. בדרך כלל בצורת [[שיר]] של שני טורים. אפיטפים נחרתו גם כסיפורים וכציורים, ושיבחו את הקרבות הגדולים, מעשי הבנייה וחיי השליטים. האפיטפים היו נהוגים בכל רחבי [[העולם העתיק]]. המלל של האפיטפים, בכל התקופות, יש בהם עניין רב - [[ספרות]]י, היסטורי וביוגרפי. ספרות מחקר שלימה נוצרה אודות האפיטף. ממחקרים אלו לומדים החוקרים רבות על אישים, תקופות, לשונות וסגנונות ספרותיים.
 
כתיבת האפיטפים נהוגה גם בעולם [[יהדות|היהודי]]. מנהג כתיבת האפיטף הביא גם ליצירת ז'אנר[[סוגה]] ספרותיספרותית של יצירת אפיטפים בדיוניים או אמיתיים, אבל בעלי מגמות וכוונות, שנכתבו בידי [[משורר]]ים שונים. חלקם נחרתו ממש באבני המצבות של המשוררים, וחלקם נכתבו כשירים ונדפסו בספרי המשוררים.
 
ב[[עברית]] ידוע שירו של [[חיים נחמן ביאליק]] '[[אחרי מותי]] ("אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי"),,{{הערה|1= ראו: [http://benyehuda.org/bialik/bia064.html אַחֲרֵי מוֹתִי]', ("אַחֲרֵיבאתר מוֹתִי[[פרוייקט סִפְדוּ כָּכָהבן לִי"),יהודה]].}} שיש בו הצעה לכתיבת האפיטף. משורר ה[[יידיש]] הגדול [[איציק מאנגר]] כתב מספר [[סונטה|סונטות]] שהן אפיטפים לכל דבר. למרות זאת, דווקא אצל ה[[יהודים]], שהרבו להשתמש באפיטף, לא נוצרה מלה אחת המתרגמת בדיוק את המלה "אפיטף".
 
<gallery>