איוור ארמסטרונג ריצ'רדס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Xqbot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט משנה: de:I. A. Richards
שכתוב והסרת {{שכתוב}}
שורה 1:
'''איוור ארמסטרונג ריצ'רדס''' (ב[[אנגלית]]: Ivor Armstrong Richards;{{כ}} [[26 בפברואר]] [[1893]] - [[1979]]) היה [[ביקורת ספרות|מבקר ספרות]] ו[[רטוריקן]] רב השפעה[[אנגלי]]. ספריו, במיוחד ''The Meaning of Meaning'', ''Practical Criticism'', ''Principles of Literary Criticism'', ו-''The Philosophy of Rhetoric'', היו מהספרים המכוננים של אסכולת [[ביקורת חדשה|הביקורת החדשה]] (הנחשבת לתחילת ביקורת הספרות האנגלית המודרנית), ורוב הדמויות המשפיעות באסכולה זו נמנו עם תלמידיו. מאחר שהביקורת החדשה, לפחות בארצות הדוברות [[אנגלית]], נחשבת לרוב כתחילת ביקורת הספרות המודרנית, ממייסדי המחקר העכשווי בספרות האנגלית.
{{שכתוב|נושא=ספרות|נושא2=אישים}}
'''איוור ארמסטרונג ריצ'רדס''' (ב[[אנגלית]]: Ivor Armstrong Richards;{{כ}} [[26 בפברואר]] [[1893]] - [[1979]]) היה [[ביקורת ספרות|מבקר ספרות]] ו[[רטוריקן]] רב השפעה. ספריו, במיוחד ''The Meaning of Meaning'', ''Practical Criticism'', ''Principles of Literary Criticism'', ו-''The Philosophy of Rhetoric'', היו מהספרים המכוננים של [[ביקורת חדשה|הביקורת החדשה]], ורוב הדמויות המשפיעות באסכולה זו נמנו עם תלמידיו. מאחר שהביקורת החדשה, לפחות בארצות הדוברות [[אנגלית]], נחשבת לרוב כתחילת ביקורת הספרות המודרנית, ממייסדי המחקר העכשווי בספרות האנגלית.
 
==רעיונותיו לגבי מטאפורות==
כתוצאה מן הדבקות בעיון יסודי בטקסט ובמרכיביו, כגון: המשפטה[[משפט]], הניביםה[[ניב והמילים,(ביטוי)|ניבים]] וה[[מילה הגיע(בלשנות)|מילים]], ביטא ריצ'רדס בספרו "הפילוסופיה של הריטוריקה" לטיפולעיון מעמיק במטפורהבמרכיבי ובמרכיביו.הכתיבה וה[[מטאפורה]] האנגליים. במקום שני המרכיביםמרכיבי המטאפורה - מילת היסוד או (הפיגורה מזה) והמשמעות המושאלת מזהת - שנידונו בריטוריקה הקלאסית, מציעהציע ריצ'רדס את המונחים vehicle, tenor, & focus.:
* ה-vehicle הוא הכלי או המילה הפשוטה המובילה על גבה את המשמעות המושאלת.
* הטנור ("רוכב", מושאל מתחום המוזיקה) הוא מקביל ל-vehicle אך בא מתחום אחר ועדיין אין הוא נותן את המשמעות המלאה של הפיגורה. יחסי ה-vehicle והטנור הם אנלוגיים ועל כן מצויה לפחות תכונה אחת (לעתים יותר) המשותפת להם. המילים "רכב" ו"רוכב" מרמזות על תנועת העברה (טרנספר) בין שני המרכיבים, גם אם התכונה אינה משותפת במרכיבים לכתחילה. מאוחר יותר טענו חוקרים כוולפגנע קייזר שהעברה זו היא מהותית והדדית בין שני המרכיבים הראשיים של הביטוי המטפורי. התכונה המשותפת ממיינת את מילת ה-vehicle ואת מילת הטנור הבאות מתחומים רחוקים זו מזו לקטגוריה אחת. מיון זה דומה לדרכי המיון של ה[[מיתוס]] או של ה[[חלום]], המצרפים זה לזה תכנים מתחומים שונים ורחוקים זה מזה.
* הפוקוס (ground) היא התכונה המשותפת היוצרת את המיון של המילים ל-vehicle וטנור. כונתה על ידי ריצ'רדס בשם "גראונד" ובמילונו של שיפלי (Shipley) בשם "פוקוס" (מוקד) המפגיש בין תוכן ה-vehicle לתוכן הטנור.
 
לכל אחד משלושת המרכיבים יש גם תכונות עצמיות וגם משמעויות משניות, ואלה זוכות לגילוי ולהבלטה על ידי האנליזה של הפיגורה הלשונית למרכיביה. כך מתקבלת מטאפורה רב-גונית ורב-משמעית, המעניקה ל[[שיר]] או לטקסט את עושרו הרב-משמעי. על יסוד זה טענו חוקרים מאוחרים יותר, שהמונחים של ראצ'רדס כבר רומזים לכך, שהאנליזה של המטפורה משמשת כיסוד פרשני עיקרי בפירוש השירה הלירית.
במערכת זו הווהיקל הוא הרכב ובלשון אחר הכלי או המילה הפשוטה המובילה על גבה את המשמעות המושאלת. ואולם ריצ'רדס אינו מדבר על המשמעות הפשוטה אלא על הטנור המושאל מן המוזיקה והוא מקביל לוהיקל אבל הוא בא מתחום אחר ועדיין אין הוא נותן את המשמעות המלאה של הפיגורה. יחסי הווהיקל והטנור הם אנלוגיים ועל כן מצויה לפחות תכונה אחת (לעתים יותר מאחת)המשותפת להם. המילים ווהיקל (רכב) ורוכב (טנור) מרמזים על תנועת העברה (טרנספר) בין שני המרכיבים. אף אם התכונה אינה משותפת במרכיבים לכתחילה, קיימת העברה מן הווהיקל אל הטנור. מאוחר יותר טענו חוקרים כוולפגנע קייזר שהעברה זו הנה מהותית והדדית בין שני המרכיבים הראשיים של הביטוי המטפורי. ההתכונה המשותפת הנידונה ממינת את מילת הווהיקל ואת מילת הטנור הבאות מתחומים רחוקים זו מזו לקטגוריה אחת. מיון לא רציונלי זה דומה לדרכי המיון של המיתוס או של החלום, המצרפים זה לזה תכנים מתחומים שונים ורחוקים זה מזה. את התכונה המשותפת היוצרת את המיון הזה קרה ריצ'רדס בשם "גרונד" והוא שנקרא במילונו של שיפלי (Shipley) בשם "פוקוס" ובעברית "מוקד" המפגיש בין תוכן הווהיקל לתוכן הטנור. הואיל ולכל אחד משלושת המרכיבים הנזכרים כאן יש גם תכונות עצמיות וגם משמעויות משניות, ואלה זוכות לגילוי ולהבלטה על ידי האנליזה של הפיגורה הלשונית למרכיביה, מתקבלת כאן מטאפורה רב גונית ורב משמעית ביותר, וזו מצידה מעניקה לשיר או לטקסט את עושרו הרב משמעי. על יסוד זה טענו חוקרים מאוחרים יותר, שהמטונחים של ראצ'רדס כבר רומזים לכך, שהאנליזה של המטפורה משמשת כיסוד פרשני עקרי בפרוש השירה הלירית. נראה שדבר זה נכון ללא ספק בפרשנות של הקריאה הצמודה. לסיכום תאוריה זו של ריצ'רדס וממשיכיו הגעתי למסקנה שלפיה המשמעות המלאה של השירה בכלל ושל המטפורה בפרט מורכבת ממכלול של תכני הווהיקל, הטנור והפוקוס, ובצרוף הקונוטציות, המטענים הרגשיים והערכיים וכן האסוציאציות שלהם. גילוי כל המרכיבים הללו מעניקה לשיר את דחיסותה ואת משמעותה הרבממדית. לדעתי תכנים אלה כבר מרומזים בניסוחיו של ריצ'רדס ובמונחיו.
(להמשיך בדוגמה מן השירה).
 
==קישורים חיצוניים==