מעון (יישוב עתיק) – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Old_maon.JPG|שמאל|ממוזער|250px|התל המקראי של מעון הקדומה - צולם מ[[מעון]]]]

'''מעון''' או "מעון שביהודה" המיקראית מוזכרת במקרא עקב היותה כלולה בנחלת [[שבט יהודה]] ונטילת חלק באירועים שבין [[דוד]] ל[[נבל הכרמלי]], בעת שברח מפני [[שאול]] אל [[מדבר]] [[הרי חברון]]. ב[[אונומסטיקון]] - רשימת השמות - שלשחיבר [[אוסביוס מקיסריה]], שנכתב ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]], אין איזכור למעון.

בעת חלוקת [[ארץ ישראל]] ל[[שבטי ישראל]] כרמל הייתה לנחלת שבט יהודה, ככתוב [[בספר יהושע]]: " זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם. מָעוֹן כַּרְמֶל, וָזִיף וְיוּטָּה". (פסוקים {{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|א' ונ"ה)|נה}}.}}

מדבר מעון הוא גם האזור שבו [[שאול]] המלך רודף אחרי [[דוד]] על פי המסופר ב[[ספר שמואל]].{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|כג|יז}}.}} דוד, הנמלט משאול המלך מגיע לכרמל. הוא והאנשים אשר עימו שהו עם רועי ה[[צאן]] של [[נבל הכרמלי]].

הממצא החשוב ביותר מבית הכנסת הוא תריסר חלקים של [[מנורת שבעת הקנים]] עשויה מ[[שיש]] לבן. לפי אומדן שחזורה, גובה הגיע לידי 1.6 - 1.8 מטר. החוקר [[צבי אילן]] שהיה שותף לגילויה מתאר אותה כך: "קניה (קני המנורה), שהיו עשויים מקשה אחת, עוצבו בצורת חוליות מעוגלות ("תפוחים") שהלכו וקטנו כלפי מעלה. בבסיס כל חוליה גולף עלה ("פרח". קוטר התפוח התחתון הוא 16,5 ס"מ וקוטר התפוח העליון 6.5 ס"מ. בין קני המנורה היו עיטורים מגולפים ששימשו לחיזוקה. זו הייתה מנורה כבדה ביותר, כ-120 ק"ג משקלה (משקל החלקים שנמצאו הוא 25 ק"ג). בסיס המנורה היה מרובע או מדורג. בתחתית התפוח התחתון של הקנה המרכזי חצוב חור מרובע לקיבוע מוט ברזל ("מסמר") שבעזרתו חובר גוף המנורה לבסיס".{{מקור|לצטטה}}

* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור , 1991, ISBN 9650505229.