עליית אף על פי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Parita memorial in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|אנדרטת זיכרון לאנייהלאונייה פאריטה בחוף תל אביב]]

'''עליית אף על פי''' הוא כינוי לתנועת ה[[העפלה]] הבלתי ליגאלית של ה[[רוויזיוניסטים|תנועה הרוויזיוניסטית]] הבלתי ליגאלית שאורגנה על ידי [[ברית הצה"ר]], [[בית"ר]] והו[[אצ"ל]].

שלב מקדים לעליית אף על פי החל בסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. קבוצת אנשי בית"ר מקרב [[פלוגות הגיוס של בית"ר|פלוגת בית"ר]] ב[[ראש פינה]], ובראשם דוד אסא ו[[גרשון שץ]], פעלו מאזור [[משמר הירדן (מושבה)|משמר הירדן]] להבאת קבוצות יהודים בנות 20-40 איש דרך היבשה מ[[לבנון]] וומ[[סוריה]]. באותה דרך פעלה גם קבוצה של [[ברית הבריונים]] בהנהגת [[יהושע ליכטר]] באזור [[מטולה]]. ההעברות נעשו בניגוד לחוקי [[המנדט הבריטי]] ועל אףולמרות הגברת השמירה באזורי הגבול. באותו הזמןזמן החלו תכנונים לגבי הרחבתלהרחבת היקף העלייה וארגונה, בין היתר על ידי [[אברהם סטבסקי]], שעתיד היה להיות ממארגני עליה[[המוסד לעלייה ב'|עלייה ב']]. ב-[[1932]] החלו דיונים בעניין הסדרת נוהלי העלייה. בנוסף, החלו גם לשכור את שירותיהם של כפריכפרים צ'רקסים באזור הגבול, מקומות בהם הייתה שמירה בריטית חלשה יותר. כך, למרות הגברת הפיקוח ולמרות תפיסת מספר קבוצות, הועברו עולים אשר הגיעו מ[[פולין]] ומ[[רומניה]] אל אזור ראש פינה. בשנים [[1930]]-[[1934]] הועברו דרך הגבול הצפוני כמה אלפי עולים.

ב-[[26 בפברואר]] [[1932]] פרסם [[זאב ז'בוטינסקי]] את מאמרו "על האוונטוריזם" [http://www.geocities.com/zeev_jabotinsky/written/evanturism.htm], בו יש קריאה גלויה ובעלת תעוזה שלא הושמעה כמוה קודם לכן בפומבי, לנטוש את דרכי שמירת הסדר והחוק ולעלות אל הארץ בניגוד לחוקי והגבלות המנדט וההגבלות שהטיל. היה במאמר זה זרז משמעותי בעניין ההעפלה בקרב בני נוער וצעירים, אשר אליהם פנה ז'בוטינסקי.

החל משנת [[1933]], בשל קשיי העלייה היבשתית, הוחלט בהנהגת הצה"ר על ניסיון לארגן את העלייה הבלתי חוקית דרך הים. הסנונית הראשונה הייתה האוניההאונייה '''"אוניון"'''. ב[[פיראוס]] התארגנה קבוצה של 117 יהודים ועלתה על האוניההאונייה המושכרת "קאפולו". לאחר הפלגה רבת תלאות עם צמצום במזון ובמים הגיעה האוניההאונייה באחד הלילות אל חופי [[תל אביב]]. סירה של בית"רים החלה לשוט לעברה בהאירה אליה בפנס. רב החובל של האנייההאונייה, בחושבו כי מדובר במשטרה הבריטית, החליט להסתלק מהמקום, והפליג עם נוסעי האנייההאונייה לאיי יוון ושם הוריד את האנשים. פעילי בית"ר, בסיוע גורמים מקומיים, הצליחו לארגן אוניהאונייה חלופית, "אוניון", אשר הפליגה עם העולים אל חופי הארץ. מול חופי צפון תל אביב הספיקו מאה אנשים לרדת אל החוף בסירות. 17 האחרונים, שסירתם נפגעה, לא הספיקו להגיע בחסות הלילה ונאסרו עם צוות האוניההאונייה על ידי הבריטים. הם גורשו ליוון והעפילו מאוחר יותר באנייהבאונייה "אודיסיה".

באותה שנה יזם משה גלילי, צעיר מארץ ישראל שבנסיעתו ל[[צרפת]] נתקל בהמוני פליטים יהודים מ[[גרמניה]], קשר עם ההנהגה הרוויזיוניסטית ב[[אוסטריה]]. שם החל לארגן את העלייה מבחינה לוגיסטית ועסק בגיוס כספים. הפליטים המיועדים לעליהלעלייה הגיעו לבדם בנסיעות אל ל[[פיראוס]]. משם הפליגו על אוניהאונייה מושכרת קטנה ודלה אל חופי הארץ. בעקבות הצלחת האוניההאונייה הראשונה, מארגןארגן גלילי עוד 3 ספינות נוספות. במחנה שהוקם באזור [[וינה]] התרכזו צעירים מ[[פולין]], מ[[ליטא]] וומ[[לטביה]] מתרכזים צעירים במחנה שהוקם באזור [[וינה]], ומשם, דרך [[אלבניה]], הם עוליםעלו כסטודנטים מטיילים על הספינה. באנייהבאונייה האחרונה, ביוני [[1938]], מגיעיםהגיעו 381 צעירי בית"ר מוינהמווינה, בה כבר לא היה אפשר לקיים את המחנה בשל השלטון הנאצי. בארץ מנסה המשטרה הבריטית ניסתה לתפוס את ספינתם בחופי הארץ, אך שמועות מוטעות שולחותשלחו אותה לחופי [[הרצליה]] בעוד הם יורדים בבאזור [[בנימינה]].

הספינה "'''"דראגה"'''" מציינתציינה את המעבר של ארגון העלייה מיוזמה פרטית לפועלם של כלל הגופים הרוויזיוניסטים. לאחר כיבוש אוסטריה על ידי הנאצים לא היה ניתן לרכז בה עוד יהודים. גם [[יוון]] סגרה שעריה לעולים. אנשי העלייה הצליחו להשיג 170 אשרות שהייה לזמן קצר לאיטליה, ואליה העבירו את המיועדים לעליהלעלייה. אולם שם עלתה בעיה חמורה של מציאת ספינה וצוות להובלת המעפילים הבלתי חוקיים. ביום האחרון לפקיעת האשרות הצליח מרדכי כץ, מזכיר שלטון בית"ר, לארגן ספינה, שהובילה ארצה את העולים.

בכינוס העולמי של בית"ר ב[[ורשה|וורשה]] באותה שנה, הועלתה הבעיה החמורה שלבעיית השגת אשרות מעבר ואשרות כניסה במדינות אירופה. הפתרון שנמצא היה הוצאת אשרות שיעדיהן הסופי הוא מדינות באפריקה, אותןשאותן ניתן היה להוציא בצורה קבוצתית ולא רק לבודדים. את בעיית נמלי המוצא פתרו המבריחים היוונים-, הם הציעוכשהציעו להפליג על נמלמנמל הדנובהב[[דנובה]] וממנו לצאת לים השחור. בדנובה שטו ספינות ממדינות רבות והפיקוח עליהן היה מצומצם. שני פתרונות אלה ליוו מעתה והלאה את עליות אף על פי. הספינות "דראגה" ו"'''"ארטימיסיה"'''" נשכרו שוב, והתווספה אליהן הספינה "אלי". עד סוף השנה הגיעו משלוחים רבים של מעפילים שנקלטו בחופי [[נתניה]]. במשך כחודשיים נקלטים כך כאלפיים עולים.

בהמשך הגיעה האנייה "'''"קאטינה"'''", ובה 850 איש. בדרכה אבדו לה מי השתייה וכמעט כל מזונה. ליד [[קפריסין]] עברו 237 איש לאנייהלאונייה "ארטימיסיה" שתפקידה להובילם ארצה. לאחר מכן נתקלה קאטינה בבעיות חמורות של ניתוק הקשר עם ארטימיסיה, קרובכמעט לאפסללא פחם ומזון, שני מקרי מוות כתוצאה מדלקת קרום המוח וסחטנות שהפעיל צוות האנייההאונייה כדי להמשיך. לאחר שהצליחו להסדיר חלק מהענייניים, קלטה האנייההאונייה איתות [[SOS|אס.או.אס]] מאניתמאוניית ההעפלה '''ג'יפו ב'''' שעלתה על שרטון, עמדה לשקוע, ובה היו מצויים 750 מעפילים. במבצע הצלה הועברו המעפילים אל הקאטינהקאטינה. לאחר נדודים בים התיכון הגיעה על מעפיליה לחופי [[כפר ויתקין]].

בסוף מרץ יוצאתיצאה מרומניה האנייההאונייה "'''"אגיוס ניקולאוס"'''", ועליה פליטים שהגיעו בדנובה מאוסטריה וומ[[צ'כוסלובקיה]] הכבושות. בפעם הראשונה שעגנה מול הארץ גורשה ביריות בידי הבריטים, (אחדואחד העולים נהרג). האוניההאונייה נמלטה לאיי יוון ועגנה ליד האי קיאה במשך 6 שבועות. באמצע מאי הורדו מחצית מהמעפילים ליד [[עזה]], שם הותקפו על ידיבידי הערבים (אחד העולים נרצח) ונאסרו על ידי הבריטים. אז חזרה האנייההאונייה ל[[רומניה]]., לאחרולאחר שנוספו אליה 300 עולים נוספים הפליגה לנמל חיפה בתחילת יולי [[1939]].

אחריה הגיעה האנייההאונייה '''"אסתיר"''', אשר התאימה ל-400 איש ועליהאך נדחסו בה 720. כשהגיעה לחופי הארץ פתחו עליה הבריטים באש, והיא נאלצה לשהות שלושה חודשים בים. לבסוף הורידה את עוליה ב[[אשקלון]]; אלו נלקחו למעצר ושוחררו אחרי כמה חודשים.

בין מרץ לספטמבר 1939 יצאו לפועל 35 עליות בספינות שונות. מספר העולים על כל ספינה עמד על כ-400 עד 700. האנייההאונייה '''"סנדו"''' ועליה 270 עולים מרומניה הייתה היחידה שנעצרה על ידי הבריטים וחזרה לנמל המוצא השלה. האנייה '''"רים"''' יצאה מנמל קונסטנצה ועליה כ-750 איש. באזור רודוס פרצה אש בעקבות התפוצצות באנייה. אנייה איטלקית הצילה את הנוסעים והורידה אותם ברודוס. שם הוחזקו העולים על ידי השלטונות בתנאי הסגר קשים. אחרי חודש וחצי הועלו על האנייה "אגיוס ניקולאוס" שנזכרה לעיל. ב-22 באוגוסט נחתה בחופי תל אביב האוניה [[פאריטה]] כשעל סיפונה 850 מעפילים, שיצאה מהים השחור והטלטלה ארבעים יום בים ובין נמלי יוון וטורקיה וכל מעפיליה נעצרו. שלוש אניות ועשר סירות שעליהן כ-250 עולים בממוצע נתפסו על ידי הבריטים. עוליהן נאסרו והושמו במחנות מעצר בעתלית וצריפין. רוב ההורדות בחודשים אלה בוצעו על ידי האצ"ל בנתניה. העולים רוכזו והוסתרו בהתחלה במרתף בית הקולנוע "אסתר" שהיה מתחת לבמת הקולנוע ומשם פונו ליישובים ברחבי הארץ.