שרה אהרנסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ זוטות
Yoavetiel (שיחה | תרומות)
שינויים עובדתיים קלים שהמרכזי בהם הוא התאריך העברי של פטירתה, כ"ג תשרי
שורה 17:
}}
[[קובץ:Graves of Malka and Sarah Sarah Aaronsohn, Zikhron Ya'aqov.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברי שרה ומלכה אהרנסון בבית הקברות בזכרון יעקב]]
'''שרה אהרנסון''' ([[6 בינואר]] [[1890]], [[י"ד בטבת]] [[תר"ן]] – [[9 באוקטובר]] [[1917]], [[כ"זג בתשרי]] [[תרע"ח]]), הייתה מראשי [[ניל"י]], [[רשת ריגול]] יהודית שפעלה למען ה[[בריטניה|בריטים]] ונגד שליטי [[ארץ ישראל]] הטורקים ב[[מלחמת העולם הראשונה]], במטרה לקדם את הקמתה של ריבונות יהודית עצמאית בארץ ישראל.
 
==ביוגרפיה==
שרה אהרנסון נולדה ב[[זכרון יעקב]], לאפרים-פישל ומלכה, ממייסדי המושבה. היא למדה בבית-הספר במושבה, ובהמשך [[אוטודידקט|למדה בעצמה]] [[צרפתית]] ו[[גרמנית]]. באביב [[1914]] התחתנה ב[[עתלית]] עם חיים אברהם, סוחר יהודי אמיד ממוצא בולגרי, עמו חייתה בין יוני [[1914]] לסוף [[1915]] ב[[איסטנבול|קושטא]] שב[[טורקיה]], עד ששבה לביתה בזכרון יעקב כדי לעזור למשפחתה ועקב געגועים לארץ ישראל ולחיי המושבה.
 
במסעה חזרה ל[[ארץ ישראל]], בתוך ימי [[מלחמת העולם הראשונה]], חזתה במעשי [[רצח העם הארמני|רצח העם שביצעו הטורקים נגד הארמנים]], והחלה להזדהות עם אויביה של טורקיה ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנית]]. היא השתלבה בארגון המחתרת ניל"י, שהקימו אחיה [[אהרון אהרנסון|אהרן]] וחברם [[אבשלום פיינברג]], והחלה לפעול כדי לסייע לבריטים לכבוש את ארץ ישראל.
 
בשנת [[1917]], בהיעדרו של אחיה [[אהרן אהרנסון|אהרון]] (שעזב את ארץ ישראל והגיע למצרים הבריטית) ו[[אבשלום פיינברג]] שנהרג על ידי [[בדואים]], ניהלה שרה אהרנסון יחד עם [[יוסף לישנסקי]] את פעולותיה של רשת הריגול והעבירה מידע לסוכנים בריטיים מעבר לחוף. לפעמים ערכה מסעות נרחבים בשטחי הממלכה הטורקית העות'מאנית, אספה מידע שימושי לבריטים, והביאה אותו ישירות אליהם ב[[מצרים]]. המידע הועבר באמצעות אונית ריגול בריטית קטנה שהפליגה בין מצרים לבין [[חוף עתלית]] והעבירה בחשאי גם אנשים, כספים וציוד. באחת הפעמים, כשאהרנסון הפליגה למצרים, יעץ לה אחיה אהרן להישאר בשטח הבריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים, אך היא שבה לזכרון יעקב כדי להמשיך בפעילותה. בסתיו שנת 1917 תפסו העות'מאנים [[יונת דואר]] ששלחה אהרנסון עם מסר לבריטים, ובעקבות הדלפות שונות החלו לחשוד בקיום רשת ריגול יהודית. בערב סוכות תרע"ח (אוקטובר 1917) צרו השלטונות הטורקים על זכרון יעקב, תפסו את שרה אהרנסון וחברים אחרים של ניל"י, כולל אביה ואחיה, ו[[עינוי|עינו]] אותה במשך שלושה או ארבעה ימים; אולם היא לא גילתה את סודותיה לטורקים. לאחר שהתקבלה הוראה להעבירה ל[[נצרת]], כנראה במטרה לתלותה ב[[דמשק]], ביקשה שרה אהרנסון להתקלח ולהחליף בגדים בביתה. במקלחת, ניסתה [[התאבדות|להתאבד]] בעזרת [[אקדח]] שהסתירהשהוסתר ב[[סליק]] מתחת למרצפתבסליק ברצפתבמשקוף הבית{{מקור}}הדלת, וזאת כדי להימנע מעינויים נוספים וכדי לא למסור לטורקים שמות חבריה למחתרת. שרה גיבורת ניל"י נפצעה אנושות, ובעודה בהכרה ביקשה מד"ר [[הלל יפה]], שהוזעק לטפל בה, כי יזרז את מותה; שלושה ימים לאחר מכן נפטרה. אהרנסון נקברה בבית הקברות בזכרון יעקב בחלקה מגודרת, בצמוד לקבר אמה, מלכה. על מצבתה מופיע שמה הפרטי, שרה, ללא תאור נוסף. בשנת [[2012]], בטקס האזכרה השנתי שציין 95 שנה לפטירתה, ניטע לצד קברה חוטר מדקל [[אבשלום פיינברג|אבשלום]].
 
שרה אהרנסון הונצחה בבית בו גרה ו[[התאבדות|התאבדה]], בזכרון יעקב, שם ישנו [http://www.nili-museum.org.il/html/nili.html מוזיאון] המספר את תולדות בני משפחת אהרנסון ותולדות ניל"י.