הסדר חוב – הבדלי גרסאות

בהסדרי חוב מסוימים, בעיקר של אג"ח שהנפיקו חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות, עשויים בעלי האג"ח להסכים לביטול של חלק מהחוב, או במקרים נדירים של כולו, בתמורה לקבלת חלק מ[[הון מניות|הון המניות]] בחברה. עסקאות כאלו מתרחשות לרוב כאשר תאגידים גדולים נקלעים למצוקה פיננסית קשה. בדרך כלל, הןבמצב מסתיימות בהשתלטות של הנושים העיקריים על החברה. הסיבה להשתלטות, היא שבמקרים אלהבו החובות של החברה ביחס לנכסיה הנותרים הם כה רביםגדולים, עד שאין לנושים כל יתרון בניסיון להפנות את החברה להליך של חדלות פרעון, במסגרתו שיעור החוב שיוחזר יהיה נמוך יחסית, ואין ביד החברה לשלם את החוב גם בדרך של פריסה. הסדרי חוב אלה עשויים להסתיים לעיתים בהשתלטות של בעלי האג"ח על החברה. במקום זאת, הנושים מעדיפים להשתלט על החברה במצב של "עסק חי" (עסק שאינו בסכנת חדלות פרעון בעתיד הקרוב). כתוצאה מכך, חלקם של בעלי המניות המקוריים מדולל ולעתים אף נמחק כליל. הדבר נפוץ, למשל, בהליכי ארגון מחדש לפי [[צ'פטר 11|פרק 11 של חוק חדלות הפרעון האמריקני]].