מישוש – הבדלי גרסאות

'''מישוש''' הוא אחד מ[[חמשת החושים]]. חוש זה כולל בתוכו את מכלול התחושות הנוצרות כתוצאה ממגע של עצם עם הקולטנים[[קולטן חישה|קולטני החישה]] במעטפת החיצונית של הגוףה[[גוף]], כגון ה[[עור]], הלשוןה[[לשון (איבר)|לשון]], ה[[עין|עיניים]] וכוליועוד.

<br />מבחינים בין תפיסה מישושית סבילה לתפיסה מישושית פעילה. בתפיסה הסבילה המידע יעבורעובר דרך העור אך יתויקמעובד ומאוחסן במוח ללא הדים הכרניים[[קוגניציה|קוגניטיביים]] משמעותיים. לעומת זאת, התפיסה הפעילה כוללת תפעול פעיל של איברי הגוף במגע עם חפצים והיא תורמת ל[[למידה]] במידה רבה יותר מהתפיסה הסבילה.

*2.5-3 חודשים - [[כף יד|כף היד]] לא פעילה, ה[[תינוק]] יתפוסתופס חפצים, יגענוגע בהם או ידחוףדוחף אותם, אך לא תהיהללא חקירה פעילה באמצעות מישוש.

*3-5 חודשים - מתחילה חקירה, אך היא עדיין גסה. כף היד תתפוסתופסת את החפץ אך רק עם כף היד ומרכז ה[[אצבע|אצבעות]]. בגיל 4.5 חודשים החקירה תהיהיותר גלובלית ומקרית, ותכלולוהיא כוללת חיפוש אחר אפיונים מסוימים.

*5-6 חודשים - מתחיל שימוש שיטתי בשתי הידיים, יהיה ניתוחוניתוח של אפיונים מסוימים בחפץ, אך עדיין לא תהיהללא למידה של הצורה השלמה.

הפילוסוף היווני [[אריסטו]], היה אומרטען כי חוש המישוש "חרפה היא לנו", כיוןמשום שכלשנובעים האירוטיקה,ממנו והפעילותתחומים המינית,כמו נובעת מזה[[אירוטיקה]], וכלפעילות ההשלכות[[מיניות|מינית]] הנובעותועונג מהעונג המיני הטבוע בבני אדםמיני, שלטענתו יש בהם ליקוי לאינטלגנציה של האדם. [[הרמב"ם]] ציטט את דברי אריסטו בספרו [[מורה נבוכים]] (חלק ב פרק מ), ציטטוהסכים אתעם דבריאימרה אריסטו,זו. והעריץלעומתו את האמרה הזו, אולם הרבה מחכמי היהדות בדורות הקדמונים, כמוטען [[הרמב"ן]] (אגרת הקודש פרק ב), התרעמוכי עלמאחר דברים, וטענו שמאחר שהאדםוהאדם נברא במתכונתעם הזוחוש המישוש, אותזהו הואסימן כילכך זהושמדובר חושבחוש בריא, שרק תורם טובה לעולם, וזה לשונוותורם: "חלילה חלילה אין הדבר כמאמר היווני (=[אריסטו)], לפי שיש במאמרו זה שמץ מינות (=[אפיקורסות)] שאינו מורגש... אבל אנו בני בעלי תורה הקדושה מאמינים שהשם יתברך ברא הכל כפי שגזרה חכמתו, ולא ברא דבר שיהיה בו גנאי או כיעור".

* {{אנציקלופדיה ynet|חוש המישוש|315250|MzE1MjUwXzkxMTg5ODY2XzE0ODY4NzIwMAeqeq}}