שי פירון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
הרב פירון שימש כמחנך ב[[תיכון הימלפרב]]. בשנת [[1991]], בהיותו בן 26, מונה לרבו של [[הקיבוץ הדתי|קיבוץ]] [[עין הנציב]]. לאחר מכן מונה לרבה של [[אולפנית טבריה]] ולרבו הראשון של בית הספר הקיבוצי ב[[שדה אליהו]]. עסק בקירוב לבבות בין דתיים לחילונים, בין היתר בהקמת מדרשת "ללכת בדרכיו". בשנת [[תשנ"ה]] מונה לראש [[אולפנית ישורון]] ב[[פתח תקווה]], תפקיד שבו שימש עד לשנת [[2007]]. הדגיש בתפקידו זה תכניות הנוגעות לחסד ולנתינה. לצורך כך הוקם מוקד "[[כוח לתת]]", לעזרה לנזקקים וגן [[אלו"ט]] לילדים [[הקשת האוטיסטית|אוטיסטים]]. בשנת תשנ"ח ([[1998]]) הקים את [[ישיבת אורות שאול]], יחד עם הרב [[יובל שרלו]] והרב [[דוד סתיו]] ושימש אחד מראשיה. בשנת [[תש"ס]] הקים את [[הישיבה התיכונית פתח תקווה]]. כיום מכהן כראש מוסדות ישיבת פתח תקווה, המאגדת תחתיה את ישיבת ההסדר, הישיבה התיכונית ומוסדות החינוך המיוחד.
בשנת [[2004]] היה חבר [[ועדת דברת]] לרפורמה בחינוך בישראל. חוגים בחינוך התורני הציוני מתחו עליו ביקורת, באמרם שמסקנות הוועדה פגעו בחינוך הדתי. משנת [[2008]] משמש מנכ"ל תנועת [[הכל חינוך]]{{הערה|[http://www.hakoled.org.il אתר התנועה]}}. היה מיוזמי תוכנית חתם - Teach for Israel, ופעל לשילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך. הרב שימש גם כיועץ החינוך של ראש עיריית [[ירושלים]], [[ניר ברקת]], ושל ראשי ערים נוספים.
הרב פירון משתייך לזרם ה[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסיה המודרנית]] בציונות הדתית. הוא ממעט להביע עמדות פוליטיות ברורות אולם נחשב למתון מבחינה פוליטית. התנגד ל[[תוכנית ההתנתקות]] אך התנגד ל[[סרבנות|סירוב פקודה]] לבצעה ולנקיטת מחאה אלימה{{הערה|{{nrg|הרב שי פירון|יהודי לא סוקל ערבי|952/638|30 ביוני 2005||1|}}}}. משך תשומת לב תקשורתית כאשר יצא כנגד התבטאויות של הרב [[עובדיה יוסף]]{{מקור}}.
| |||