יצחק גוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
 
== קורות חייו ==
יצחק גוריון נולד ב-1895 בפולין, [[עלה לישראל|עלה לארץ]] בשנת [[1913]] כ[[חלוציות|חלוץ]] והיה שומר במושבות הגליל העליון. הוא היה פעיל במפלגת [[אחדות העבודה]] וב[[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל|הסתדרות הכללית]], אך בשנת [[1929]] פרש מתנועת הפועלים והצטרף לתנועהל[[ציונות רוויזיוניסטית|תנועה הרוויזיוניסטית]]. גוריון עזב את תנועת הפועלים בגלל נטייתו הפוליטית, אך את פעילותו למען העובדים לא זנח עם מעברו אל האגף הימני והיה ממייסדי [[הסתדרות העובדים הלאומית]]. גוריון היה מחברי [[ברית הבריונים]] ואת פעילותו ב[[אצ"ל]] החל בשנת [[1934]] עד לפירוקו בשנת [[1948]].
 
במסגרת פעילותו כאחראי על המחלקה המשפטית של ה[[אצ"ל]] היה אחראי על הקשר עם העציר מרגע מעצרו ועד ליציאתו מהכלא. גוריון עמד בקשר עם עורכי הדין שייצגו את חברי הארגון והיה בקשר מיוחד עם עורכי הדין [[מקס זליגמן]] ו[[מקס קריצמן]], שבעזרתם היה נכנס לבית הכלא כעוזר. גוריון היה אחראי על ה'זעקס' - הדואר המחתרתי - שבאמצעותו נשמר הקשר עם העצירים והאסירים ובאמצעותו הועבר המידע שהביא לפריצת [[כלא עכו]]. גוריון שימש גם קצין קשר של הארגון - אחראי על הקשר עם עיתונאים, ראשי עיריות ובעלי תפקידים ב[[הוועד הלאומי|ועד הלאומי]]. הוא עמד בקשר אישי כמעט יום-יומי עם ראש המטה של הארגון, תחילה [[שלמה לב-עמי|שלמה (לוי) לב-עמי]], ולאחר מעצרו של לב- עמי עם [[חיים לנדאו]], ובמידת הצורך אף עם [[מנחם בגין]]. רוב בעלי התפקידים שאיתם עמד גוריון בקשר לא ידעו שהוא מילא תפקיד ב[[אצ"ל]] אלא סברו שהוא בעל קשרים בארגון בגלל שייכותו לתנועה הרוויזיוניסטית.