חסידות קוברין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←רבי משה אהרן מקוברין: תקלדה |
מ עריכה, ויקיזציה |
||
שורה 4:
ראו=[[חסידות קוברין-ביאליסטוק]]
}}
'''חסידות קוברין''' היא [[חצר חסידית|חסידות]] [[ליטא|ליטאית]]. מייסדה היה רבי [[משה מקוברין]], תלמידו של רבי [[מרדכי מלעכוויטש]]. החסידות נכחדה ב{{ה|שואה}}, עם הרצחו של אדמו"רה, רבי משה אהרן רבינוביץ.▼
▲'''חסידות קוברין''' היא [[חצר חסידית|חסידות]] [[ליטא|ליטאית]]. מייסדה היה רבי [[משה מקוברין]], תלמידו של רבי [[מרדכי מלעכוויטש]].
==תולדות החסידות==
*רבי משה פאלייר נולד ב[[ט"ז בכסלו]] [[תקמ"ד]]. היה תלמידם של רבי מרדכי מלעכוויטש ובנו רבי נח מלעכוויטש. אחר פטירת רבי נח התמנה על ידי מרבית חסידי לעכוויטש לממשיך וכיהן כאדמו"ר ב[[קוברין]] שב[[בלארוס]]. אחר פטירתו ב[[כ"ט בניסן]] [[תרי"ח]] מינו רוב חסידיו את תלמידו רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם וינברג]] ה"יסוד העבודה" לאדמו"ר, ראש שושלת [[חסידות סלונים]]. מיעוט מחסידיו מינו את נכדו רבי נח נפתלי לאדמו"ר.▼
*רבי נח נפתלי נולד
▲רבי משה פאלייר נולד ב[[ט"ז בכסלו]] [[תקמ"ד]]. היה תלמידם של רבי מרדכי מלעכוויטש ובנו רבי נח מלעכוויטש. אחר פטירת רבי נח התמנה על ידי מרבית חסידי לעכוויטש לממשיך וכיהן כאדמו"ר ב[[קוברין]] שב[[בלארוס]]. אחר פטירתו ב[[כ"ט בניסן]] [[תרי"ח]] מינו רוב חסידיו את תלמידו רבי [[אברהם וינברג (הראשון)|אברהם וינברג]] ה"יסוד העבודה" לאדמו"ר, ראש שושלת [[חסידות סלונים]]. מיעוט מחסידיו מינו את נכדו רבי נח נפתלי לאדמו"ר.
* אחר פטירת רבי דוד שלמה כיהן בנו רבי משה אהרן. רבי משה אהרן נרצח בשואה. אחיו רבי נח נפתלי מקאמין שימש גם הוא כאדמו"ר.▼
▲רבי נח נפתלי נולד לאביו רבי ישראל יעקב בשנת [[תקצ"ו]]. לאחר פטירת סבו התמנה לאדמו"ר בקוברין. נפטר בקאמין ב[[כ"ו באב]] [[תרמ"ט]]. חתניו היה רבי יוסף בן רבי יהושע בן רבי משה מ[[חסידות לודמיר|לודמיר]] ורבי מרדכי נכד (בן בתו) רבי מרדכי השני מ[[חסידות לעכוויטש|לעכוויטש]].
כיום, צאצא של אדמו"רי השושלת, הרב שלמה זלצמן רב היישוב [[נוה ירק]], מוציא לאור את ספרי החסידות ועוסק בהפצת תורת רבי משה מקוברין.
▲אחר פטירת רבי נח נפתלי כיהן בנו רבי דוד שלמה. רבי דוד שלמה היה חותנם של רבי [[מרדכי רוקח|מרדכי מבילגורייא]] ורבי גדליה משה גולדמן מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]]. נפטר ב[[כ"ט בחשוון]] [[תרע"ט]]. גם אחיו רבי אהרן שימש כאדמו"ר בדומטשוב. נפטר ב[[וינה|ווינה]] בשנת [[תרמ"ג]].
▲אחר פטירת רבי דוד שלמה כיהן בנו רבי משה אהרן. רבי משה אהרן נרצח בשואה.
▲גיסו רבי ברוך יוסף זק, (בן רבי ישראל מ[[חסידות יאמפולה|קרסילוב]] מגזע רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]) עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תרע"ג]], ב[[מלחמת העולם הראשונה]] גורש ל[[מצרים]]. בשנת [[תרע"ו]] נקרא על ידי חסידי קוברין ב[[ארצות הברית]] לשמש להם כאדמו"ר, נסע לארצות הברית ובנה את בית הכנסת קוברין בברוקלין. חיבר את הספרים: "ברכת יוסף" ו"זרע קודש". נפטר ב[[ט"ז בסיוון]] [[תש"ט]].
{{תבנית:חסידויות}}
| |||