קריית שמואל (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''קריית שמואל''' היא [[שכונה]] מבוססת במרכז העיר [[ירושלים]], הגובלת בשכונות [[רחביה]] בצפון, [[קטמון]] בדרום ו[[טלביה]] במזרח. השכונה קרויה על שמו של הרב [[שמואל סלנט]], שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.
שכונת קריית שמואל נוסדה בשנת [[1926]] על ידי "אגודת [[אוצר
===רכישת הקרקע===
לצורך הקמת השכונה אותר ונרכש (בעסקה סיבובית) שטח אדמה שגודלו 54 דונם ונמצא מדרום לשכונה הוותיקה יותר [[רחביה]] ממסדר נוצרי [[הכנסייה הקתולית|קתולי]].
===תכנון השכונה===
עם שוך המהומות המשיכה תנופת הבניה בשכונה והחלו להיבנות בה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. עד תחילת [[מלחמת העצמאות]] הוקמו בשכונה כ-50 בתים. ב[[בית קדימה]] שנבנה ברחוב הרב ברלין בשכונה, גובשו בחודש אוגוסט [[1947]] המלצות [[ועדת אונסקו"פ]] להקמת מדינה יהודית ב[[ארץ ישראל]], אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת [[כ"ט בנובמבר]] ב[[או"ם]]. ▼
מלבד הרוח הדתית של השכונה שאפו מייסדיה להקים אף הם [[שכונת גנים]] כמו [[תלפיות]], [[רחביה]], [[בית הכרם]], [[קריית משה]], [[בית וגן]] ו[[מקור חיים _שכונה)|מקור חיים]] שהוקמו מספר שנים קודם לכן.
תוכנית השכונה הוכנה על ידי האדריכל יהושע סלנט שחילק את השטח מספר פעמים ולבסוף נקבעה חלוקה ל-130 חלקות כל אחת בגודל של 250 מטר רבוע. כן נשמר מקום לכמה מגרשים לצורכי ציבור. כאשר המרכזי שבהם הוא מגרש מספר 1 עליו הוקם בית הכנסת אוהל רבקה.
תכנון השכונה הושפע רבות מהתלילות הטופוגרפית ולכן כלל שלושה רחובות אורכיים כאשר ביניהם מחברות מספר סמטאות שחלקן מדרגות העבירות להולכי רגל בלבד.
קרן החסד ביקשה לקרוא לשמות הרחובות על שם רבני ירושלים האשכנזים בדור האחרון, מעניין לציין כי מרבית השמות שונו כך למשל הרחוב המרכי נקרא בתחילה על שם [[הרב קוק]] אך לאחר קום המדינה החליטה עיריית ירושלים לקרוא לרחוב הסמוך לישיבתו במרכז העיר על שמו, ושם הרחוב הוחלף ונקרא עד היום על שם תלמידו [[הרב חרל"פ]].
===בניה===
בעת מלחמת העצמאות עבר קו החזית בסמוך לשכונה שגובלת בשכונת [[קטמון]] "הישנה" -אז עדיין שכונה ערבית מבוססת. הלחץ על השכונה הוסר עם כיבוש קטמון ו[[טלביה]] במאי [[1948]].▼
מכיוון שנרשמו לרכישת מגרש 150 איש נערכה הגרלה בה נקבע מי יהיו 126 האנשים שיוכלו להצטרף לאגודה ולבנות בשכונה את ביתם. מרבית המתישבים הראשונים היו יוצאי [[היישוב הישן]].
"[[אוצר החסד קרן שמואל]]" העמיד לרשות המתקבלים לאגודה הלוואה ללא ריבית בסך 200 לירות מצריות שהן כשני שליש מעלות הרכישה והבנייה, הלוואה זו ניתנה להחזרה במשך 12 שנים כאשר רק במועד החזרתה המלאה תעבור הקרקע להיות רשומה בטאבו על שם הרוכשים.
הנחת אבן הפינה לשכונה נערכה במרכז השכונה במקום בו נבנה בית הכנסת המרכזי "אוהל רבקה" מנדבתה של [[רבקה רוטברג]], בראש חודש ניסן תרפ"ט, בנוכחות הרב הראשי לארץ ישראל [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ונכבדים נוספים.
עם השנים, והגידול של ירושלים והתפשטות השכונות הסמוכות, השתנה אופי השכונה והיא כמעט והתמזגה בשכונת רחביה הידועה יותר.▼
[[פרעות תרפ"ט]] לא פסחו על השכונה הצעירה ששכנה בסמוך לשכונות הערביות של [[מערב ירושלים]].
עם שוך המהומות המשיכה תנופת הבניה בשכונה והחלו להיבנות בה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. עד תחילת [[מלחמת העצמאות]] הוקמו בשכונה כ-50 בתים.
▲
===השכונה במלחמת העצמאות===
▲בעת מלחמת העצמאות עבר קו החזית בסמוך לשכונה שגובלת בשכונת [[קטמון]] "הישנה" -אז עדיין שכונה ערבית מבוססת. הלחץ על השכונה הוסר עם כיבוש [[קטמון]] ו[[טלביה]] במאי [[1948]].
▲עם השנים, והגידול של ירושלים והתפשטות השכונות הסמוכות, השתנה אופי השכונה והיא כמעט והתמזגה בשכונת רחביה הידועה יותר.
==אתרים סמוכים==
בסמוך לשכונה הוקם בשנת [[1971]] [[משכן הנשיא]] (הידוע גם בשם "בית הנשיא" או "משכן נשיאי ישראל"), שהוא מעונם הרשמי של [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי מדינת ישראל]].
כמו כן נמצאים בסמוך לשכונה
==לקריאה נוספת==
ר' גפני, '''בין
==הערות שוליים==
|