רודריק מק'קינון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרחבה קלה לפי http://www.osti.gov/accomplishments/mackinnon.html |
מ תרגום מהאנגלית |
||
שורה 5:
מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|‎|‏}} (PDZ domain), אולם
העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה הראשון של התעלה שפורסם. מבנה זה הראה איך יוני האשלגן הטעונים חיובית נעים דרך חור (pore) בחלבון הנמצא על גבי ממברנת התא וכיצד נוצרת הסלקטיביות של התעלה. המבנה התלת-מימדי יחד עם תצפיות נוספות, אפשרו למעבדה של מק'קינון להסביר כיצד תעלות אלה מאפשרות סלקטיביות, כלומר מעבר של יוני אשלגן, ללא אפשרות מעבר ליוני ה[[נתרן]] הקטנים יותר. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent). תעלות אלה הן בעלות חשיבות גדולה ב[[מערכת העצבים]] ולפעילות של שרירי הלב. ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.
| |||