שלמה הרמתי – הבדלי גרסאות

מונה ל"קצין הוראת עברית" ראשון בצה"ל וכעבור שנה ל"קצין השכלת יסוד", לפי תכנון של [[דוד בן-גוריון]], שכל חייל במסגרת שירותו יסיים תוכנית לימודים של בי"ס יסודי עם תעודה מטעם משרד החינוך. בצה"ל הכין את תוכניות הלימודים ואת חומרי-העזר ללומדים ולמורים, וחיבר – לראשונה בארץ – מבחני הישג אובייקטיביים. כן הכין רשימת מילים שכיחות במכתבי-חיילים לשיפור הוראת הכתיב העברי.

ביוזמתו הוחלט על תפקיד [[מורה-חיילת]] לביצוע התוכנית הנ"ל, כי לפני כן היו בוגרות סמינרים להוראה פטורות משירות צבאי בשל העלייה הגדולה.

 

=== ארצות הברית (1955 – 1960) ===

 

=== משרד החינוך הישראלי (1960 – 1969) ===

* על יסוד עבודת הדוקטורט עיצב שיטה יעילה להוראת עברית ל[[אנאלפבית]]ים. במסגרת משרד החינוך חיבר: חוברות לימוד, חומר-עזר ללומדים ולמורים. ההישגים היו מרשימים. במקום 100–150 שעות-לימוד עד אז, הושגו תוצאות טובות יותר ב- 25-20 שעות-לימוד. השיטה הותאמה להוראה בשפות לועזיות, במסגרת מחלקת מש"ב של משרד החוץ הישראלי, ולעתים גם בחסות אונסק"ו. ערך בישראל ובחו"ל סדנאות להכשרת מורים על פי שיטה זו, כולל: חומר-לימוד וחומר-עזר ללומדים ולמורים.

 

* הכין רשימות מילים שכיחות בתנ"ך ובעברית חדשה כבסיס להבנת הנקרא.

* פיתח מודל לחינוך "הבנת הנקרא" בטקסטים לסוגיהם ודרכי הערכת ההישגים בתחום זה. כן הציע מודלים להערכת קריאה בטקסטים לסוגיהם.

 

3. נוסף על פעילותו – המחקרית והיישומית – בהוראת העברית, עסק במחקריו גם בנושאים אלה:

* '''מנחילי עברית''': הרמתי חקר 60 מנחילי-עברית מדוברת במאות 16 – 20, מהם שלא היו ידועים, ואחרים שגילה היבטים חדשים ולא ידועים בפועלם זה. כן הראה שביניהם היו גם לא-אשכנזים. במחקר זה בחן והעריך, מבחינה דידאקטית ומתודית, 27 ספרים ללימוד עברית מדוברת בארץ ובחו"ל.

 

 

* '''שינוי בתדמית אישית''': הרמתי חקר את פועלם של מורים, חוקרים, סופרים ואנשי ציבור, והוכיח שהמקובל לגביהם אינו נכון או אינו מדויק. לדוגמה: הראה שההיסטוריון '''[[שמעון דובנוב]]''' לא התנגד לציונות, כמקובל אצלנו, אלא היה ציוני כל ימיו ואימץ את הציונות של אחד העם. כן הראה ש'''[[בן אב"י]]''', שהטיף לליטון (מלשון לטינית) הכתב בעברית, חזר בו מהצעה זו והציע כללים לכתיב מלא (במחברת לא ידועה שמצא), והסופר הקלאסי '''[[טולסטוי]]''', המקובל אצלנו כאנטישמי, שינה את דעתו בנידון (בגיל 54) בעקבות לימוד עברית ותנ"ך (במקור!) ומצא מאמר, שבו שיבח טולסטוי את התרבות היהודית ואת תרומתה החשובה לתרבות האנושית. מאמר זה – בהסכמתו – הופץ על ידי משרד החינוך בבתי ספר תיכוניים.

 

==משפחה ==

 

'''הבנות''': ד"ר אוריה תשבי - פסיכולוגית קלינית (האוניברסיטה העברית), רונית הרמתי-אלפרן - משפטנית (אוניברסיטת חיפה).