שלמה הרמתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי, על ידי, ארצות הברית, אלפביתי
שורה 12:
מונה ל"קצין הוראת עברית" ראשון בצה"ל וכעבור שנה ל"קצין השכלת יסוד", לפי תכנון של [[דוד בן-גוריון]], שכל חייל במסגרת שירותו יסיים תוכנית לימודים של בי"ס יסודי עם תעודה מטעם משרד החינוך. בצה"ל הכין את תוכניות הלימודים ואת חומרי-העזר ללומדים ולמורים, וחיבר – לראשונה בארץ – מבחני הישג אובייקטיביים. כן הכין רשימת מילים שכיחות במכתבי-חיילים לשיפור הוראת הכתיב העברי.
ביוזמתו הוחלט על תפקיד [[מורה-חיילת]] לביצוע התוכנית הנ"ל, כי לפני כן היו בוגרות סמינרים להוראה פטורות משירות צבאי בשל העלייה הגדולה.
הרמתי המשיך פעילות זו לאחר שובו מארה"במארצות הברית, במסגרת שירות המילואים: הכין חומרי-לימוד וחומרי-עזר ללומדים ולמורות והדריך אותן בימי עיון ובהשתלמויות.
 
=== ארצות הברית (1955 – 1960) ===
שורה 20:
 
=== משרד החינוך הישראלי (1960 – 1969) ===
על יסוד עבודתו ופרסומיו הנ"ל הוזמן לכהן כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] ראשי במחלקה להנחלת הלשון ב[[משרד החינוך]] בישראל. כאן השלים את מחקרו לתואר דוקטור (שהופיע כספר בשם: '''הוראת עברית לאנאלפבתיםלאנאלפביתים''', 1964). בתקופה זו עסק בתחומים אלה:
* על יסוד עבודת הדוקטורט עיצב שיטה יעילה להוראת עברית ל[[אנאלפבית]]ים. במסגרת משרד החינוך חיבר: חוברות לימוד, חומר-עזר ללומדים ולמורים. ההישגים היו מרשימים. במקום 100–150 שעות-לימוד עד אז, הושגו תוצאות טובות יותר ב- 25-20 שעות-לימוד. השיטה הותאמה להוראה בשפות לועזיות, במסגרת מחלקת מש"ב של משרד החוץ הישראלי, ולעתים גם בחסות אונסק"ו. ערך בישראל ובחו"ל סדנאות להכשרת מורים על פי שיטה זו, כולל: חומר-לימוד וחומר-עזר ללומדים ולמורים.
 
שורה 35:
* הכין רשימות מילים שכיחות בתנ"ך ובעברית חדשה כבסיס להבנת הנקרא.
* פיתח מודל לחינוך "הבנת הנקרא" בטקסטים לסוגיהם ודרכי הערכת ההישגים בתחום זה. כן הציע מודלים להערכת קריאה בטקסטים לסוגיהם.
* פיתח את שיטת "השיכתוב הדידאקטי" לכתיבה בעברית קלה ולדירוג טקסטים, מבחינת הקושי הלשוני, בדרך אובייקטיבית. על פי שיטה זו פורסמו בארץ ובחו"ל טקסטים רבים ללימוד קריאה ולהנאה - על- ידי משרד החינוך בישראל והוצאות ספרים אחדות. במקרים רבים בעריכתו או בהדרכתו. טקסטים דומים פורסמו גם בחו"ל (במסגרת החינוך היהודי) על יסוד סדנאות שערך. הטקסטים המשוכתבים – בישראל ובחו"ל – זכו לביקורות חיוביות, והשיטה אומצה גם על ידי מחנכים לא-יהודים בחו"ל.
 
3. נוסף על פעילותו – המחקרית והיישומית – בהוראת העברית, עסק במחקריו גם בנושאים אלה:
שורה 43:
* '''מנחילי עברית''': הרמתי חקר 60 מנחילי-עברית מדוברת במאות 16 – 20, מהם שלא היו ידועים, ואחרים שגילה היבטים חדשים ולא ידועים בפועלם זה. כן הראה שביניהם היו גם לא-אשכנזים. במחקר זה בחן והעריך, מבחינה דידאקטית ומתודית, 27 ספרים ללימוד עברית מדוברת בארץ ובחו"ל.
 
* '''הוראת תנ"ך''': הכין את רשימת המילים השכיחות בתנ"ך כולו ובאחדים מספריו, ופיתח שיטה להוראת התנ"ך לילדים ולמבוגרים, בישראל ובתפוצות, כולל ספרי-לימוד לחומשי-התורה, בהם הטקסטים מעומדים על פי שיטת "השיכתוב הדידאקטי" שפיתח. ספרי-לימוד אלה ('''טפוח הבנת התורה''', יבנה, 1993-1988) אושרו ע"יעל ידי משרד החינוך בישראל והם מקובלים גם בחו"ל - בחינוך היהודי ובחוגים לתנ"ך באוניברסיטאות.
 
* '''שינוי בתדמית אישית''': הרמתי חקר את פועלם של מורים, חוקרים, סופרים ואנשי ציבור, והוכיח שהמקובל לגביהם אינו נכון או אינו מדויק. לדוגמה: הראה שההיסטוריון '''[[שמעון דובנוב]]''' לא התנגד לציונות, כמקובל אצלנו, אלא היה ציוני כל ימיו ואימץ את הציונות של אחד העם. כן הראה ש'''[[בן אב"י]]''', שהטיף לליטון (מלשון לטינית) הכתב בעברית, חזר בו מהצעה זו והציע כללים לכתיב מלא (במחברת לא ידועה שמצא), והסופר הקלאסי '''[[טולסטוי]]''', המקובל אצלנו כאנטישמי, שינה את דעתו בנידון (בגיל 54) בעקבות לימוד עברית ותנ"ך (במקור!) ומצא מאמר, שבו שיבח טולסטוי את התרבות היהודית ואת תרומתה החשובה לתרבות האנושית. מאמר זה – בהסכמתו – הופץ על ידי משרד החינוך בבתי ספר תיכוניים.
שורה 54:
 
==משפחה ==
אשתו, '''רבקה הרמתי''', מרצה בכירה להכשרת מורים יהודיים לתפוצות ופרופסור-אורח במספר אוניברסיטאות בחו"ל, מחקרה: '''מחנך בראי תקופה''' (תשס"ב - על ראשית החינוך היהודי המודרני בארה"בבארצות הברית) - שזכה בפרס החינוך של אוניברסיטת בן-גוריון, משמש ספר יסוד בחוגים לחינוך. כתבה וערכה חומר ללימוד עברית בתפוצות. ריכזה השתלמויות מורים לעברית בחו"ל.
 
'''הבנות''': ד"ר אוריה תשבי - פסיכולוגית קלינית (האוניברסיטה העברית), רונית הרמתי-אלפרן - משפטנית (אוניברסיטת חיפה).