מבצע נקם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: כדי |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
}}
'''מבצע נקם''' היה מבצע [[סיכול ממוקד]] שבוצע במסגרת [[מלחמת העולם השנייה]], ב-18 באפריל [[1943]], על ידי [[ארצות הברית]] כדי להתנקש בחייו האדמירל היפני [[איסורוקו יממוטו]].
לאחר אובדן גוודלקנל החליט יממוטו להעלות את מורל החיילים על ידי עריכת סיור במוצבים בדרום האוקיינוס השקט. ב-[[14 באפריל]] [[1943]] יירט [[מג'יק (מודיעין)|מג'יק]], מודיעין הצי האמריקאי, תשדורת יפנית שהכילה פרטים בנוגע לסיורו של יממוטו, כולל זמני הגעה ועזיבה, מיקום, מספר וסוג המטוסים שהובילו וליוו אותו במסעו. לפי התשדורת, יממוטו יטוס מ[[רבאול]] לשדה התעופה בלאלאיי (Ballalae Airfield) שעל אחד מאיי שלמה, בבוקר ה-[[18 באפריל]]. הוא היה אמור להגיע אל [[בוין]] בשעה 9:45 בבוקר , ולהמשיך , אבל מעולם לא הגיע שמה.
לבקשתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[פרנקלין רוזוולט]], נועץ נימיץ באדמירל [[ויליאם הלסי]] ולאחר מכן, ב-[[17 באפריל]] הורה על יירוט מטוסו של יממוטו. לביצוע המשימה נבחרה [[טייסת]] מטוסי [[P-38 לייטנינג]], שכן היו אלה המטוסים היחידים שהיו בעלי טווח טיסה מספיק ויכולות יירוט. לשמונה עשר הטייסים שנבחרו בקפידה משלוש יחידות נמסר שמטרתם היא קצין בכיר בעל חשיבות, אך שמו של יממוטו לא הוזכר.
בבוקר ה-18 באפריל, על אף אזהרות מפקדים מקומיים מפני מארב, המריאו שני מטוסי תובלה מדגם מיצובישי G4M מרבאול כמתוכנן ופתחו במסעם בן 507 הקילומטרים. זמן קצר לאחר מכן המריאו מגוודלקנל 18 מטוסי P-38 עם [[מכל דלק נתיק|מכלי דלק נתיקים]] לטיסה ארוכה. בשעה 09:34 נפגשו שני הכוחות ומיד התפתח [[קרב אוויר]] בין ה-P-38 וששת מטוסי הזירו המלווים.
לוטננט ראשון רקס ברבר פתח באש על הראשון מבין שני מטוסי התובלה היפנים, שהיה מטוסו של יממוטו. ברבר ירה על המטוס עד שעשן החל להיתמר מהמנוע השמאלי. ברבר הסתובב על מנת לתקוף את מטוס התובלה השני בעוד מטוסו של יממוטו התרסק אל ה[[ג'ונגל]] באי [[בוגאינביל]], היום בשלטון [[פפואה ניו גיני]].
אתר ההתרסקות וגופתו של יממוטו נמצאו ביום המחרת על ידי משלחת חילוץ יפנית, בפיקוד המהנדס הצבאי לוטננט האמסונה. לפי דיווחו של האמסונה, נמצא יממוטו מחוץ להריסות המטוס, ידו עטוית הכפפה הלבנה אחזה בניצב ה[[קטאנה]] שלו והוא עדיין ישוב על מושבו. האמסונה אמר שזיהה את יממוטו ללא קושי, ושראשו היה שפוף כאילו היה שקוע בהרהורים. [[נתיחה שלאחר המוות]] הראתה שיממוטו ספג שתי יריות, אחת בגב הכתף השמאלית והשנייה ב[[לסת תחתונה|לסת התחתונה]] שלו כשהקליע יצא מעל עינו הימנית.
שורה 30:
אנשי המטה שלו שרפו את גופתו של יממוטו בבווין (Buin), בסמוך לאתר ההתרסקות, ואפרו נשלח לטוקיו על סיפון אוניית המערכה מוסאשי, [[אוניית דגל|אוניית הדגל]] האחרונה של יממוטו. ב-[[5 ביוני]] 1943 נערכה לו [[הלוויה ממלכתית]], במהלכה קיבל לאחר מותו את התואר מרשל-גנרל ימי (''gensui kaigun-taishō'' 元帥海軍大将{{כ}}; מקביל לדרגת [[אדמירל צי]]) ואת עיטור [[מסדר החרצית]] (דרגה ראשונה). בנוסף הוא קיבל את עיטור [[צלב הברזל#צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות|צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות]] מגרמניה הנאצית. חלק מאפרו נטמן בבית העלמין הציבורי בטאמה, טוקיו, והשאר נטמן בחלקת אבותיו במקדש צ'וקו-ג'י (Chuko-ji) בעיר נגאוקה. את מקומו כמפקד הצי היפני המשולב תפס אדמירל מינאיצ'י קוגה.
במשך עשרות שנים לאחר הקרב התנצחו 2 טיסים אמריקנים רק ברבר ו[[ת'ומאס ג'ורג' לאנפיר]]. אודות מי הפיל את מטוסו של יממוטו. טען לאנפיר שהוא לבדו הפיל את מטוסו של יממוטו. הדבר הגיע אל בית משפט בארצות הברית שנים לאחר מותו של לאנפיר בשנת [[1987]] ונדון באגף ההיסטוריה בצבא ארצות הברית לפחות עד שנת [[2006]].
[[קטגוריה:זירת אסיה והאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:קרבות יפן במלחמת העולם השנייה]]
| |||