נכסי ידע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, שבדי |
||
שורה 1:
סך הנכסים המוחשיים (מבנים, מכונות, מלאים, וכל נכס נוסף המופיע במאזן) אינו מסביר את ערך השוק של ארגונים. הפער בין ערך השוק של הארגון לבין סך הנכסים המוחשיים שלו, מוסבר על ידי נכסי הידע.
==מושגים==
קיימים מספר מושגים נרדפים למושג "נכסי ידע". ביניהם: "נכסים לא מוחשיים" ([http://en.wikipedia.org/wiki/Intangible_asset Intangible Asset]) ו- "הון אינטלקטואלי" ([http://en.wikipedia.org/wiki/Intellectual_capital Intellectual capital]). המושג "נכסים לא מוחשיים" הינו ותיק ומקובל יותר מהמושג "נכסי ידע", אך הוא אינו מסביר את המהות וצורת ההיווצרות של נכסים אלו, לכן קיימת מגמה לעבור ולהשתמש במושג "נכסי ידע". לדוגמה: מטה ה- OECD השיק בחודש מאי 2011, פרויקט לבחינת החשיבות של נכסי הידע, תחת הכותרת: "נכסים לא מוחשיים – מקור חדש לצמיחה". בחודש מאי 2012 הוחלף השם ל: "הון מבוסס ידע – מקור חדש לצמיחה"
כמו כן, דיסציפלינות שונות, כגון חשבונאות ומשפט, משתמשות במושגים נוספים (ראה המשך).
==היסטוריה==
המושג "הון אינטלקטואלי" ([http://en.wikipedia.org/wiki/Intellectual_capital Intellectual capital]) הופיעה כנראה בפעם הראשונה במאמר שנכתב בשנת 1958
המאמר הראשון בכתב עת מקצועי, הופיע בשנת 1991 בכתב העת Fortune
בדיקה ב- [http://scholar.google.com/schhp?hl=en Google Scholar] מעלה כיום אלפי מאמרים הדנים בנושא זה.
==המבט החשבונאי==
תורת החשבונאות מכירה במושג "[[מוניטין (חשבונאות)|מוניטין]]" ([http://en.wikipedia.org/wiki/Goodwill_(accounting) Goodwill]). זהו מושג שהתחיל להתפתח במקביל למהפכה התעשייתית, בסוף המאה ה- 19
בשנים האחרונות התחילו ניסיונות להגדיר נהלים ותקנים להצגת נכסי הידע במאזן. במסגרת זאת פותחו מספר תקנים
==המבט המשפטי==
המבט המשפטי מתייחס רק לאותו חלק של נכסי הידע שניתן להגן עליהם באמצעות חוקים (פטנטים, סימנים מסחריים, עיצובים מיוחדים, מוזיקה, וכדומה). מכלול הנכסים הללו מכונה "[[קניין רוחני]]" ([http://en.wikipedia.org/wiki/Intellectual_property Intellectual Property]). אין לבלבל בין "[[קניין רוחני]]" לבין "[[נכסים רוחניים]]" ([[Intellectual Assets]]). בעוד שהמושג הראשון מתייחס כאמור רק לנכסים המוגנים בחוק, המושג השני הוא אחד השמות הנרדפים של נכסי הידע.
==המבט הניהולי==
הפרופסור
מחקריו של Sveiby ושל חוקרים נוספים מצביעים על ההשפעה הגדולה שיש לנכסי הידע על תפקודם של ארגונים, ועל יכולתם לבנות יתרון תחרותי ארוך טווח. מהפכת המידע, שהתחילה בתחילת שנות ה- 90 של המאה הקודמת
אתרים פיננסיים רבים מציגים כיום את היחס בין ערך השוק של חברה לבין הנכסים הרשומים בספרים (Price/Book Ratio). לדוגמה (נכון ל- 19/8/2012):
{| class="wikitable"
שורה 54:
כיום נהוג לכנות שלוש קבוצות אלו: הון אנושי ([http://en.wikipedia.org/wiki/Human_capital Human Capital]), הון מבני ([http://en.wikipedia.org/wiki/Structural_capital Structural Capital]), והון קישורי ([[Relationship Capital]])
במקביל לעבודתו של Sveiby ושל חוקרים נוספים, נעשו ניסיונות לבנות מאזן של נכסי הידע הארגוניים. הניסיון הראשון נעשה גם כן
==לקריאה נוספת==
# "תקן חשבונאות מספר 30 - נכסים בלתי מוחשיים." המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, 22 Mar. 2007. Web. 24 Aug. 2012. http://www.iasb.org.il/pri/Standards/item.asp?id=35
|