יודיד הכסף – הבדלי גרסאות

חוקרים במחלקה למדעי האטמוספירה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] חיפשו חומרים מלאכותיים שישמשו ל[[זריעת עננים]] במטרה להגביר את כמות הגשםה[[גשם]] היורדת במדינת בישראל הסובלת מחוסר מים ומתקופות [[בצורת]] על ידי פיזור חומר שירכז סביבו את טיפות המיםה[[מים]] שבעננים ועל ידי כך יגרום לירידת גשם. במהלך המחקר נמצא כי ליודיד הכסף היכולת להקפיא את מי ה[[ענן]] בטמפרטורות שאינן נמוכות בהרבה מטמפרטורת הקיפאון.

במידה וזורעים יותר מדי יודיד הכסף או שיש כמות גדולה של אירוסולים באוויר, גודל הטיפות לא יעלה על 1 מילימטר ולא ירד גשם כלל. השאלה האם יודיד הכסף היורד עם הגשם מסוכן לבריאות יש לבחון משני כיוונים, מצד אחד ריכוז גבוה של יודיד הכסף במים הוא לא בריא ועלול לגרום לסרטן ומצד שני היא שהכמות בה משתמשים בזריעת עננים היא כמות מזערית והפיזור על ידי [[מטוס|מטוסים]] הוא פיזור יעיל הגורם לכך שמשתמשים בכמות קטנה של יודיד הכסף. כחלק מניסוי ישראל 4 נבדק הפיזור של יודיד הכסף בגשם ועדיין לא נמצאו הוכחות לריכוז גבוה במדי הגשם שנבדקו. הגשם היורד על האדמה לרוב מסונן מיודיד הכסף וההשפעה של זריעת העננים זניחה. צריך להיזהר יותר מחמרים אחרים שיש במים.

בעולם, בנוסף לניסיונות להגביר את כמות המשקעים, השיטה של זריעת עננים משמשת גם לבקרה על גודל גושי הברד היורדים בסופות [[ברד]] ולהקטנה של הערפילים בסביבות שדות תעופה. השיטה של זריעת עננים משמשת לפעמים גם בידי מפעילים של אתרי סקי כדי להשפיע על כמות וזמן ירידת השלגה[[שלג]] באתר. בשנות השישים נערכו בארצות הברית מחקרים כדי לבדוק את ההשפעה של זריעת עננים על סופות הוריקן. הצלחת המחקר לא הייתה ברורה ונמצאה השפעה זמנית. הגורמים להפסקת הניסויים היו החשש שזריעת העננים עלולה להסיט את הכוון של ההוריקן וכן חשש להגברת העוצמה של הסופה. במישור המשפטי, הסטה של הסופה או הגברתה עלולים להיות עילה לתביעת פיצויים.

שיטות נוספות שנבחנות הם לטעון את העננים במטעןב[[מטען חשמלי]] ממטוס, אשר יגרום למשיכת הטיפות זו לזו בעזרת הכוח החשמלי וכך יאיץ הדבר את תהליכי ההתנגשויות בין הטיפונות, התהליך העיקרי ביצירת טיפות גשם.

חוקרים באוניברסיטת [[ז'נבה]] טוענים כי שיטה נוספת היא ליצור ענני גשם באמצעות קרני לייזר.