עליית אף על פי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
+
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תנועת עלייה בלתי לגאלית לארץ ישראל|אחר=מספר הפלגות העפלה שארגנה התנועה הרוויזיוניסטית|ראו=[[אף-על-פי (אוניית מעפילים)]]}}
[[קובץ:Parita22839.jpg|ממוזער|250px|האנייה "[[פאריטה]]" מורידה מעפילים בחוף תל אביב, 1939]]
'''עליית אף על פי''' הוא כינוי לתנועת ה[[העפלה]] הבלתי ליגאלית של ה[[רוויזיוניסטים|תנועה הרוויזיוניסטית]] שאורגנה על ידי [[ברית הצה"ר]], [[בית"ר]] ו[[אצ"ל]].
 
שורה 7:
 
==אוניות והפלגות ההעפלה==
[[תמונה:PikiWiki Israel 462 Immigration to Israel שיירת עולי אף-על-פי .jpg|ממוזער|שמאל|250px|שיירת עולי אף על פי יוצאת ברכבת מיוחדת מוינה, 1937]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 7557 Immigration to Israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעפילי אגיוס ניקולאוס ב', על סיפון ה"קרליצה מריה", אליה הועברו ועמה הגיעו לארץ ישראל ב-18 במאי 1939]]
 
[[תמונה:קולנוע "אסתר" בנתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקולנוע "אסתר" בנתניה בו רוכזו והוסתרו מעפילי עליית אף על פי]]
ב-[[26 בפברואר]] [[1932]] פרסם [[זאב ז'בוטינסקי]] את מאמרו "על האוונטוריזם",{{הערה|1= [http://www.geocities.com/zeev_jabotinsky/written/evanturism.htm באתר geocities].}}, בו הייתה קריאה גלויה ובעלת תעוזה שלא הושמעה כמוה קודם לכן בפומבי, לנטוש את דרכי שמירת הסדר והחוק ולעלות אל הארץ בניגוד לחוקי המנדט וההגבלות שהטיל. היה במאמר זה זרז משמעותי בעניין ההעפלה בקרב בני נוער וצעירים, אשר אליהם פנה ז'בוטינסקי.
 
החל משנת [[1933]], בשל קשיי העלייה היבשתית, הוחלט בהנהגת הצה"ר על ניסיון לארגן את "העלייה הבלתי חוקיתליגאלית" דרך הים. הסנונית הראשונה הייתה האונייה "'''[[אוניון (אוניית מעפילים)|אוניון]]'''". ב[[פיראוס]] התארגנה קבוצה של 117 יהודים ועלתה על האונייה המושכרת "[[קאפולו]]". לאחר הפלגה רבת תלאות עם צמצום במזון ובמים הגיעה האונייה באחד הלילות אל חופי [[תל אביב]]. סירה של בית"רים החלה לשוט לעברה בהאירה אליה בפנס. רב החובל של האונייה, בחושבו כי מדובר במשטרה הבריטית, החליט להסתלק מהמקום, והפליג עם נוסעי האונייה לאיי [[יוון]] ושם הוריד את האנשים. פעילי בית"ר, בסיוע גורמים מקומיים, הצליחו לארגן אונייה חלופית, "אוניון", אשר הפליגה עם העולים אל חופי הארץ. מול חופי צפון תל אביב הספיקו מאה אנשים לרדת אל החוף בסירות. 17 האחרונים, שסירתם נפגעה, לא הספיקו להגיע בחסות הלילה ונאסרו עם צוות האונייה על ידי הבריטים. הם גורשו ליוון והעפילו מאוחר יותר באונייה "אודיסיה".
 
במשך שלוש השנים הבאות הוקפאה העלייה. שנת [[1936]] היוותה מפנה. באירופה החל לגדול האיום שהטיל ה[[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]]. ז'בוטינסקי יצא בקריאה ל"אוואקואציה", הצלת יהודי אירופה מגורל מבשר רעות כל עוד הדבר אפשרי. בארץ ישראל החלו [[המרד הערבי הגדול|מאורעות דמים]]. הנהגת היישוב נקטה בהבלגהבמדיניות והאצה"הבלגה", וה[[אצ]] התחיל בפעולות תגמול שדרשו תוספת בכוח האדם. ממשלת המנדט נהגה לאכוף נאמנה את הגבלות העלייה וניסתה להגביל את התפתחות היישוב היהודי. גורמים אלה הביאו לחידוש כוחות במפעל העלייה.
[[תמונה:PikiWiki Israel 462 Immigration to Israel שיירת עולי אף-על-פי .jpg|ממוזער|שמאל|250px|שיירת עולי אף על פי יוצאת ברכבת מיוחדת מוינה, 1937]]
[[תמונה:קולנוע "אסתר" בנתניה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקולנוע "אסתר" בנתניה בו רוכזו והוסתרו מעפילי עליית אף על פי]]
 
באותה שנה יזם משה גלילי, צעיר מארץ ישראל שבנסיעתו ל[[צרפת]] נתקל בהמוני פליטים יהודים מ[[גרמניה]], קשר עם ההנהגה הרוויזיוניסטית ב[[אוסטריה]]. שם החל לארגן את העלייה מבחינה לוגיסטית ועסק בגיוס כספים. הפליטים המיועדים לעלייה הגיעו לבדם בנסיעות ל[[פיראוס]]. משם הפליגו על אונייה מושכרת קטנה ודלה אל חופי הארץ. בעקבות הצלחת האונייה הראשונה, ארגן גלילי 3 ספינות נוספות. במחנה שהוקם באזור [[וינה]] התרכזו צעירים מ[[פולין]], מ[[ליטא]] ומ[[לטביה]], ומשם, דרך [[אלבניה]], הם עלו כסטודנטים מטיילים על הספינה. באונייה האחרונה, ביוני [[1938]], הגיעו 381 צעירי בית"ר מווינה, בה כבר לא היה אפשר לקיים את המחנה בשל השלטון הנאצי. המשטרה הבריטית ניסתה לתפוס את ספינתם בחופי הארץ, אך שמועות מוטעות שלחו אותה לחופי [[הרצליה]] בעוד הם ירדו באזור [[בנימינה]].