מגדלור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: cv:Çуткăç
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
[[תמונה:Peggys Cove Nova Scotia 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדלור ב[[פרובינציות קנדה|פרובינציית]] [[נובה סקוטיה]] שב[[קנדה]].]]
[[תמונה:Lighthouse, Herzliya.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מגדלור בכניסה ל[[מרינה]] של [[הרצליה]]]]
'''מִגְדַּלּוֹר''' ([[הלחם]] של המילים מגדל ואור) הוא מגדל המפיץ [[אור]] לשם סיוע ב[[ניווט]] ו[[שיט]] ב[[ים]].
 
בעבר מקור ה[[אור]] היה [[בעירה]] ואילו כיום נעשה שימוש במערכת של [[גוף תאורה|מנורות]] ו[[עדשה|עדשות]]. המגדלור מחליף שיטות קדומות יותר כגון הדלקת [[אש]] בראש מצוקים וגבעות (ראו: [[משואה (איתות)|משואה]]). עזרי הניווט החדשים בהם נעשה שימוש כיום צמצמו את מספר המגדלורים ברחבי העולם לפחות מ־1,500. מגדלורים משמשים לסימון קווי-[[חוף]] מסוכנים, [[שרטון|שרטונים]] רחוקים מחופים ודרכי מוצא בטוחות ל[[נמל|נמלים]].
שורה 12:
במגדלורים מודרניים לא מאוישים, מערכת העדשות המסתובבות מוחלפת לעתים קרובות באור בהיר מאוד ששולח הבזקים קצרים לכל הכיוונים - בשיטה זו הדגש הוא על ריכוז האור בזמן ולא במרחב. אורות אלה דומים לאורות הנפלטים ממשואות המותקנות על מבנים גבוהים.
 
בשיטות עיצוב אלה , במקום להבחין באור חלש תמידי, המתבונן מהים מבחין באור בהיר כשבין הבזק להבזק יש מרווח זמן קצר של חשיכה. הבזקי אור אלה יוצרים תבנית אור אופיינית הייחודית לכל מגדלור ומגדלור. לדוגמה, המגדלור של Scheveningen מאופיין במרווח זמן של 2.5 ו־7.5 שניות לסירוגין בין הבזק אחד למשנהו.
 
ב[[ארצות הברית]] וב[[קנדה]] המגדלורים מתוחזקים על ידי [[משמר החופים]] של ה[[מדינה]], וב[[בריטניה]] התחזוקה מבוצעת על ידי ה-Trinity House, גוף האמון על תחזוקת אמצעי הניווט הימי בממלכה.
 
נראה כי המגדלור המפורסם ביותר בהיסטוריה הוא [[המגדלור באלכסנדריה|המגדלור שהוצב באי פארוס]] (Pharos) ב[[מצרים העתיקה]] שנחשב לאחד מ[[שבעת פלאי תבל]]. נראה שמקור השם הוא במילה ה[[יוונית]] "פאנוס" (phanos) שמשמעותה "לפיד" וממנה נגזרה גם המילה ה[[עברית]] "פנס", וכך גם ברוסית: фонарь (פָנַר). שמו של האי עדיין משמש בתור המילה ל'מגדלור' במספר שפות: ב[[צרפתית]] (phare), ב[[איטלקית]] (faro), ב[[ספרדית]] (faro), ב[[רומנית]] (far), וב[[פורטוגזית]] (farol). המילה ה[[אנגלית]] pharology, מחקר המגדלורים, נגזרת אף היא משמו של האי המפורסם. ב[[איסטנבול]], השכונה שנבנתה באזור המגדלור נקראה "פנר" ועל שמה נקראת קבוצת ה[[כדורגל]] [[פנרבחצ'ה]].
 
בראשית במאה העשרים המציא הממציא ה[[שבדים|שבדי]] Gustav Dahlén את מגדלור ה־AGA, שיתר את הצורך באיוש המגדלור. אך המגדלורים המאוישים המשיכו לפעול שנים רבות לאחר מכן , סיבה חלקית לכך היא יכולתם של שומרי-המגדלור לעזור בהצלה בשעת-צרה. השיפורים בניווט הימי ובביטחון, כגון ה־[[GPS]] הובילו לצמצום הדרגתי של מספר המגדלורים המאוישים. אחרוני שומרי-המגדלור עזבו את תפקידם בשנות התשעים של [[המאה ה-20]]. היום נשארו מעט מגדלורים מאוישים.
 
מגדלורים הפכו לאתרי [[תיירות]] מבוקשים ובמספר מקומות בעולם הם מתוחזקים בהתאם לכך. אף-על-פי-כן, באזורים לא-נגישים מותקנים מגדלורים מודרניים גם בימינו. מגדלורים אלה מאופיינים במבנים פונקציונליים יותר ופחות ציוריים בהשוואה לאבותיהם הקדומים. מקור האנרגיה שלהם הוא בדרך-כלל סולר ויש להם אור מהבהב אחד שאינו מסתובב.