דג'מבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
באין משכתבים - מחיקה של פסקאות עם הז"י ופרסומת
שורה 1:
{{שכתוב|הפרת זכויות יוצרים בפסקת הפתיחה, הפרת זכויות יוצרים וכן פרסומת בוטה בפסקת סצנת הדג'מבה בישראל}}
[[תמונה:Wiki djembe.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תוף דג'מבה]]
'''דג'מבה''' או '''ג'מבה''' או '''ג'מביי''' (Djembe) הוא [[כלי הקשה]] לניגון סולו וליויים, והדונון ( Doundoun/Dunun ) – תופי בס, המגיעים בשלושה גדלים שונים ומוצמדים אליהם פעמוני ברזל, ובדרך כלל מנגנים עליהם יחדיו באנסמבל התופים המסורתיים של בני המלינקה, (מחבל המנדה שבמערב אפריקה).(Billmeier, 2004){{ש}}
הג'מבה הינו תוף בצורת גביע השייך לקטגוריית כלי ההקשה.
הג'מבה הינו תוף בצורת גביע השייך לקטגוריית כלי ההקשה. הג'מבה מיוצר מגזע עץ אחד שרוקן מתוכנו, בחלקו העליון הוא מכוסה בעור של עז מיובש ומגולח. מידת המתח של העור תקבע באמצעות חבל, שיקשור אותו על העץ, ומידת המתיחות תקבע גם את גובה הצליל של התוף. לג'מבה של הסוליסט יהיה צליל גבוה יותר מלג'מבה של המלווים.
 
==ניגון על ג'מבה==
על הג'מבה מנגנים עם הידיים וניתן להגיע לצלילים שונים באמצעות מיקום הידיים במקומות שונים על התוף, ובאופן שבו מכים על התוף. טווח הצלילים הוא רחב, החל מבס המוכר גם בשם "דום" ( מכה במרכז התוף) , טון המוכר גם בשם "טאק" ( חוץ התוף) והסלאפ המטאלי שנקרא גם בשם "הס" ( בשולים החיצוניים של התוף).
שורה 55 ⟵ 53:
כשקבוצה של אנשים מנגנת מקצב אחד, השינוי מורגש מעבר ליחיד, השינוי מורגש בכל הקבוצה. הקבוצה כולה נעה כאחת לרמה גבוהה יותר של סינכרוניזציה. סינכרוניזציה היא המכניזם המרכזי במח, חוק טבע וצורך אנושי בסיסי. אנשים הפועלים בסנכרון מרגישים קרובים יותר אחד לשני.
הקולות הרבים והחופפים, הנשמעים במקצבים של בני שבט המלינקה (ממערב אפריקה), מאלצים כל נגן להקשיב לכל שאר הנגנים בקבוצה ולהתייחס לקולם. ככל שהם יתכווננו זה לזה לעומק, כך גם המקצב שהם מנגנים ישמע טוב יותר. אין זה עניין של ידע טכני טוב יותר, גם קבוצת מתחילים יכולה לנגן בצורה מצוינת במידה ויש סינכרוניזציה בין חבריה. לא ניתן להשיג זאת דרך כח הרצון אלא הסינכרון יכול לקרות או שלא לקרות, הוא לא ניתן לשליטה. התיפוף הקבוצתי עוזר להרגיש הרמוניה עם הקבוצה מבלי לאבד את הייחוד. (שם).
==סצנת הדג'מבה בישראל==
'''שיעורי דג'מבה'''
 
על פי עדויות, את הג'מבה הראשון הביא לישראל המתופף יחיא אזולאי, אשר למד תיפוף אפריקאי באמסטרדם. יחיא ייסד קבוצת תיפוף בסטודיו בנווה צדק וכך הכשיר את הדור הראשון של המורים, שלימים הקימו קבוצות לימוד משלהם.
אחד מתלמידיו הוותיקים של יחיא, הינו דני שטורם, אשר החליט להפוך את אהבתו לתיפוף האפריקאי למקצוע, ובשנת 2004, חבר לפייר שאיין, עולה חדש מצרפת, בן טיפוחיו של המאסטר הגדול ממדי קייטה, וביחד פתחו את [http://tamtam.co.il/Hp.aspx '''טמ-טמ'''] - מרכז למוזיקה ולתרבות מערב-אפריקאית. במרכז חוגים לילדים ולמבוגרים של תיפוף וריקוד אפריקאי.
בכל שנה מארגנים בטמ-טמ סדנאות מאסטרים מאפריקה לתיפוף וריקוד אפריקאי. בין המאסטרים שהתארחו במרכז:
[http://www.mamadykeita.com/ '''ממדי קייטה'''], '''אדמה דרמה''', '''פאמודו קונטה''', '''סידיקי קאמרה''', '''בבה יולה''' ועוד.
מיטב מהפרקשניסטים המובילים בישראל מגיעים להשתתף בסדנאות אלו ובתוכם, כמובן, ניתן למצוא כאורח כבוד את חלוץ התיפוף האפריקאי בישראל- יחיא אזולאי.
 
'''מעגלי מתופפים'''
 
בארצנו, אוהבת הקצב והשמחה, אימצו בשתי ידיים את הדג'מבה והתיפוף האפריקאי.
בחיפוש פשוט בגוגל, ניתן להגיע לעשרות הרכבים שמציעים מעגלי מתופפים לכל סוג של אירוע: ימי-כיף, ימי גיבוש, הפעלות לילדים ולמבוגרים, מתופפים לאירועים ועוד...
'''אך מעגל מתופפים בבסיסו הוא, התאספות של מתופפים מקצועיים וחובבים, לצורך נגינה יחדיו, לשם הכיף וההנאה!'''
מעגל המתופפים הגדול בישראל, מתקיים בכל יום שישי- החל משעות הצהריים ועד אחרי השקיעה - בחוף [[הדולפינריום בתל אביב|הדולפינריום]] בתל אביב, אשר מזמן כבר נקרא בפי כל '''"חוף המתופפים"'''.
ערב רב של אנשים, טובים ושמחים, ללא הבדלי מעמד, גיל, גזע ומין חוגגים בכל שישי יחדיו באמצעות תיפוף, נגינה, שירה וריקודים.
במקום ישנה אף חנות להשכרת כלי הקשה לכל אורח, מילדים למבוגרים, אשר חפצים להצטרף לחגיגה...
 
[[קטגוריה:כלי הקשה]]