תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
==משמעות הביטוי==
[[תמונה:V06p505001 Chuppah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
מקורות חז"ל מתארים את הכנסת הכלה ל'''חופה''' כשלב השני והמסכם של טקס ה[[נישואים ביהדות]] הידוע כ[[חופה וקידושין]]. על המהות של אותה "חופה" נאמרו דעות שונות. ככל הנראה החופה היתה הבית אותו ייעד החתן למגוריהם המשותפים של הזוג הנשוי לאחר שקושט לקראת טקס החופה.
כבר במקרא החופה מופיעה בהקשר של חתן וכלה: "יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה" ([[יואל]] ב,טז), "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח" ([[תהילים]], יט,ו).
 
מקורות חז"ל מתארים את הכנסת הכלה ל'''חופה''' כשלב השני והמסכם של טקס ה[[נישואים ביהדות]] הידוע כ[[חופה וקידושין]]. על המהות של אותה "חופה" נאמרו דעות שונות. ככל הנראה החופה היתה הבית אותו ייעד החתן למגוריהם המשותפים של הזוג הנשוי לאחר שקושט לקראת טקס החופה. מתוך משלים במדרשים אנו לומדים מעט על מראה החופה בזמנם. היו מסיידים ומציירים אותה, והיו שמים בה מחצלות ווילונות<ref>למשל בראשית רבה פרשה כח</ref>. כיום נהוג אצל האשכנזים שהחתן והכלה מתייחדים ב[[חדר ייחוד]] כדי לקיים "חופה" לפי חלק מהדעות. כן נהוג להקפיד שהחתן יכסה את הכלה ב[[הינומה]], שכן ישנם דעות שזוהי הכניסה לחופה.
עם השנים דבק המושג "חופה" ליריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס [[חופה וקידושין]].
 
בעקבות זאת, נוהגים לכנות גם את טקס הנישואין עצמו - חופה.
 
==רקעהחופה==
תהליך ה[[נישואים]] ב[[הלכה|הלכה היהודית]] מתחלק ל[[קידושין]] (הנקראים ב[[עברית מקראית|לשון התורה]] אירושׂין), אשר אחריהם האשה עדיין נחשבת ברשות אביה לגבי דינים מסוימים, ו[[נישואים]], שהם כניסת האשה לרשותו של הבעל ויציאה מרשות האב לגמרי. תקופת האירוסין הייתה במקורה תקופה ארוכה ובימי ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] עמדה על שנה. ב[[ימי הביניים]] אוחדו שני השלבים, ומאז, הקידושין נעשים תחת החופה יחד עם הנישואין.
 
הדרך המקובלת לקיים את הנישואין היא על ידי חופה. במשך הדורות הטקסים השתנו, והתעוררו מחלוקות מהי המקבילה התקפה לחופה המקורית. נהוג להדר ולבצע מספר פעולות כדי לוודא שהכלה אכן נכנסה לרשות הבעל בהתאם לכל הדעות.
 
לפי גישה אחת, העובדה שבחופה המקורית החתן והכלה היו מתייחדים, היא מרכזית, והחופה שלנו אינה תקפה שכן אין בה ייחוד, ולכך מקפידים להתייחד לאחר טקס החופה ב[[חדר ייחוד]]. כמו כן נהוג להקפיד שהחתן יכסה את הכלה ב[[הינומה]], שכן ישנם דעות שזוהי הכניסה לחופה.
 
[[קובץ:V06p504001 Chuppah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
עם השנים דבק המושג "חופה" ליריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס [[חופה וקידושין]]. במהלך הדורות נהגו יהודים לקנות חופות יקרות. כך למשל נתרם ל[[בית הכנסת תפארת ישראל]] חופה יקרה בשווי של כ-2000 פרנק אשר שימש לתהלוכות של ספרי תורה{{הערה|{{הצבי||ירושלים יום יום - חופה יקרה|1912/03/22|0030}}}}.
 
החל מימיבימי הביניים כינו את ה"יריעה על גבי כלונסאות" חופה, ונהגונהגו לערוך את החופה בבית הכנסת. יש שהתנגדו לעריכת החופה בבית הכנסת. אחרים המליצו על קיום החופה בחצר בית הכנסת כדי להיות מתחת לכוכבים, לסימן שירבה זרעם של החתן והכלה ככוכבי השמים, וכך נוהגים היום האשכנזים.
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערך=[[האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד]]}}
[[תמונה:V06p505001 Chuppah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]]
כבר במקרא החופה מופיעה: "יצא חתן מחדרו וכלה מחופתה" ([[יואל]] ב,טז), "והוא כחתן יוצא מחופתו ישיש כגיבור לרוץ אורח" ([[תהילים]], יט,ו).
 
מתוך משלים במדרשים אנו לומדים מעט על מראה החופה בזמנם. היו מסיידים ומציירים אותה, והיו שמים בה מחצלות ווילונות<ref>למשל בראשית רבה פרשה כח</ref>.
 
החל מימי הביניים כינו את ה"יריעה על גבי כלונסאות" חופה, ונהגו לערוך את החופה בבית הכנסת. יש שהתנגדו לעריכת החופה בבית הכנסת. אחרים המליצו על קיום החופה בחצר בית הכנסת כדי להיות מתחת לכוכבים, לסימן שירבה זרעם של החתן והכלה ככוכבי השמים, וכך נוהגים היום האשכנזים.
 
==ראו גם==
*[[חופה וקידושין]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{קשע|147}}