תורת האינפורמציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: כדי, מסוי\1, מדויק
שורה 15:
 
==התייחסות למושג המידע==
על פי תורת האינפורמציה הקלאסית של שאנון ניתן לשדר ולקלוט מידע באופן מדוייקמדויק באמצעות תהליכים שאינם תלויים ב[[משמעות]] של המידע{{הערה|שם=פרדוקס|Denning, P. J., & Bell, T. (2012). The Information Paradox. American Scientist, 100(6), 470-477.}}. דוגמאות לכך הן [[דואר אלקטרוני]] ו[[מסרים מידיים]].
 
ה[[מחשב]]ים הרחיבו את תורת האינפורמציה בכך שהם יכולים להעביר ואף [[עיבוד נתונים|לעבד]] מידע ללא התייחסות למשמעות שלו{{הערה|שם=פרדוקס}}.
לדוגמה: [[SPSS]] היא אחת ה[[תוכנת מחשב|תוכנות]] הנפוצות בעולם לניתוח [[סטטיסטיקה|סטטסיטי]] של [[נתונים]].
 
המחשבים פועלים עלי פי המידע שנמסר להם, אשר מורכב מ[[קוד מקור‎]] ונתונים. מבחינה זאת המחשב הוא מכונה המשתמשת במידע מסוייםמסוים (מרמת ה[[תוכנה]]) בכדיכדי לבקר על האופן שבו הוא מעבד מידע אחר ([[בסיס נתונים]]) ללא תלות במשמעות שלו{{הערה|שם=פרדוקס}}.
אל הפלט של המחשב ניתן להתייחס כ[[מסמן]] המשמש כ"נשא" של מידע פוטנציאלי, אשר התוכן ה[[סמנטיקה|סמנטי]] שלו יכול להתחיל ולהתעורר רק עם הופעתו של מפרש כלשהו{{הערה|שם=פרשנות|Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.}}.
לצורך כך על המפרש לאתר את קיומו של המסמן הנתון ולזהות את הפוטניצאל שלו. רק אז תהליכי הפרשנות והתקשורת יכולים לגבש את המידע הגלום במסמן ולהקנות לו צורה ממשית{{הערה|שם=פרשנות}}.