ביקורת חדשה – הבדלי גרסאות

א. # '''קריאה צמודה –CLOSE READING''' – קריאה עם רצון להבין הכל, לשים לב לכל הפרטים, קריאה שמטרתה להבליט את האלמנטים של הטקסט ואת האופן בו הוא נכתב.

ב. #'''אחדות מורכבת – COMPLEX TOTALITY''' – כל יצירת אומנות אמיתית היא מאוחדת, הם הוכיחו כי בכל הטקסטים הגדולים, האלמנטים אינם אקראיים הם קשורים זה בזה. הם טענו שיש מאפיין ייחודי לטקסטים קנוניים גדולים.

ג. #'''ניתוח – ANALYSIS''' – ברגע שקוראים טקסט קריאה צמודה יש צורך לנתח כל פרט בטקסט.

ד. #'''מרשמי – PRESCRIPTIVE / תיאורי – DESCRIPTIVE –'''מרשמי- במאה ה- 19 המאמצים של המבקרים היו ברצון להכתיב לסופרים כיצד עליהם לכתוב בשביל שיכתבו טוב.

ה. #'''חפץ מילולי – VERBAL ARTEPACT''' – כמו שניתן לנתח אובייקט פיזי כך ניתן לנתח אובייקט מילולי, לפרק אותו בצורה אנליטית מדעית.

ו. #'''טעות ההתכוונות – INTENTIONAL FALLACY –''' כאשר מבקר מפרש טקסט ע"פ כוונת המחבר, הביקורת החדשה לא מאמינה כי יש קשר בין כוונת המחבר לניתוח של היצירה שלו.

ז. #'''טעות ההשפעה – AFFECTIVE FALLACY''' – הביקורת החדשה לא מאמינה כי יש מקום בניתוח לתגובות של הקוראים, משום שהקורא משתנה, התקופה משתנית וכו' לעומת הביקורת המסורתית שהאמינה כי יש חשיבות לתגובת הקורא לטקסט משום שטקסט מתקיים כאשר קוראים אותו.

ח. #'''כפירה בפארפרזהבפרפראזה – HERESY OF PAREPHRASE-''' כמו שלא ניתן לעשות פארפרזהפרפראזה לכלב או לשלוחן כך לא ניתן לעשות פרפראזה גם לטקסט. הם לא שוללים לחלוטין את התרגום אבל השאלה היא איך מתרגמים- אם שומרים כמה שיותר על אחדות הטקסט זה בסדר. אולם תקציר של טקסט שווה למוות שלו.

ט. #'''צלמית מילולית – VERBAL ICON''' – יש להבדיל בין ספרות מסחרית לבין ספרות יפה. בספרות יפה הצורה אינה מקרית אלא משקפת את התוכן – את המסר.

י. #'''אירוניה – IRONY ו פרדוקס – PARADOX''' – במקרים החדשים עסקו בשני מושגים אלו משום שאירוניה ופרדוקס הם שני דברים שמטבעם מנוגדים לפארפראזהלפרפראזה – אי אפשר לעשות תקציר לאירוניה ופרדוקס. וגם משום שפרדוקס יש שני דברים שלא מתיישבים זה עם זה אבל בכל זאת מסתדרים מה שיוצר אחדות מורכבת.

יא. #'''קונקרטיות אוניברסלית – CONCRETE UNIVERSAL''' – הטקסט הספרותי הינו גם אוניברסלי וגם אינדיווידואלי, ספרות היא יותר קונקרטית מן השימוש היום יומי בשפה. אמירה קונקרטית בספרות הופכת באופן פרדוקסלי לאוניברסלית.

יב. #'''מרחב חיצוני – EXTRINSIC / מרחב פנימי''' – INTRINSIC – הטקסט כחפץ מילולי צריך לדעת להסביר את עצמו, אם הוא יודע להסביר את עצמו הוא לא צריך שום מכשיר חיצוני בכדי להסביר את עצמו (מלבד מילון מילולי). למשל: המבקרים החדשים טוענים כי בכדי להבין את "מלחמה ושלום" אין צורך בידע מוקדם על המלחמה עצמה.

יג. #'''ניתוח בשכבות – STRATIFICATION –''' ניתוח בשכבות משרת את הביקורת החדשה ע"י הדגשת הקשר בין צורה לתוכן. השכבות:

1. ##שכבה פונטית- איך הטקסט בנוי מבחינת הצלילים (חריזה, ריתמוס וכו').

2. ##סגנון- המאפיינים של התחביר, מילים, שפה, מבנה השיח- איך בונים פסקאות שלמות, איפה מופיעים סימני הפיסוק.

3. ##רטוריקה – תורת השכנוע. בתקופה המודרנית כאשר מדברים על רטוריקה מדברים על העיסוק בצורת הדיבור. רטוריקה כוללת- מטאפורה, דימוי, סמל, אלגוריה, מיטונמיה, סיניכדוכה, אוקסימורון וכו'.

4. ##מבנים ספרותיים- משהו שניתן להגדיר בצורה פורמאלית ללא קשר לתוכן, למשל סונטה.

5. ##ז'אנרים- קומדיה, טרגדיה, רומאן וכו'. ז'אנר מוגדר משני כיוונים – מילולי וצורני. למשל טרגדיה: יש לה גם צורה מוגדרת, מבנה קבוע (מדובר בטרגדיה יוונית קלאסית) וגם יש דברים בתוכן שחייבים להופיע.

יד. #'''בקיאות מינימלית/ ידע מינימלי – COMPETENCE''' – סוג הידע הנדרש על מנת לפרש את הטקסט בצורה מוצלחת, כל טקסט דורש ביכולת אחרת בכדי לפרשו. הביקורת החדשה ניסתה להראות כי יש צורך בידע מינימלי בכדי להבין כל טקסט למעשה זו הייתה אחת הבעיות שלה משום שהיא טענה כי מילון מילולי מספיק בכדי להבין כל טקסט אבל למעשה בכדי לקרוא שקספיר יש להבין אנגלית של המאה ה- 16.