ונדלים – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Invasions of the Roman Empire heb.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפלישות לקיסרות הרומית, 100 עד 500 לספירה]]

 

במהלך [[המאה ה-2|המאה השנייה]] ו[[המאה ה-3|השלישית]] ל[[ספירת הנוצרים]] התיישבו הונדלים ב[[דאקיה]] ו[[פאנוניה]] - [[פרובינקיה רומית|פרובינקיות רומאיות]] לאורך [[דנובה|נהר הדנובה]]. זהו הזמן המשוער שבו החלו הוונדלים את פשיטותיהם על [[האימפריה הרומית]]. הוונדלים אימצו את [[האריאניות|הנצרות האריאנית]] בדומה ל[[גותים]] לפניהם. בשנת [[406]] חצו הוונדלים את [[ריין|נהר הריין]] מערבה מתוך רצון להתיישב ב[[גאליה]], אך עקב התנגדות ה[[פרנקים]] חצו את [[הרי הפירינאים]] ובשנת [[409]] התיישבו ב[[חצי האי האיברי]], שבו נמצאת [[ספרד]] כיום. ייתכן שהאזור [[אנדלוסיה]], שבעבר נקרא '''ונדלוסיה''', קיבל מהם את שמו. הוונדלים לא שהו ב[[ספרד]] זמן רב, ובלחץ הרומאים המקומיים וה[[ויזיגותים|וויזיגותים]] עזבו את הארץ ועברו דרומה.

 

ב-[[2 ביוני]] [[455]] פלשו הוונדלים ל[[רומא]] ובזזו אותה.

 

בממלכת הוונדלים המשימות המנהליות נשארו בידי הפקידות הרומאית, אך לא אימצו את ה[[נצרות קתולית|הכנסייה הקתולית]] מכיוון שהוונדלים היו [[האריאניות|נוצרים אריאנים]]. בשלטונם של גאיזריק ובנו הונריך רדפו הוונדלים את הקתולים. הוונדלים סיפקו בכך חומר רב לכותבי הסיפורים המבעיתים על חיי הקדושים ב[[ימי הביניים]].

 

הסיפורים על הנעשה ל[[נצרות קתולית|נוצרים הקתולים]] הובילו לאיחוד שני חלקי [[האימפריה הרומית]] בפעם האחרונה, בשנת [[468]], במסע [[מלחמה]] כנגד הוונדלים. מסע מלחמה זה כשל, אך כוחם של הוונדלים לא עמד להם לאורך זמן רב לאחר מות גאיזריק. הלוחמים הוונדלים נכנעו לפיתויים שזימנו הארצות העשירות שבהן חיו, הפכו מנוודים לעובדי אדמה ולכן הפכו לחלשים ובלתי מאורגנים ובשל כך פגיעים. בשנת [[533]] הם הובסו במהירות על ידי צבא [[האימפריה הביזנטית]] ששלח הקיסר הביזנטי [[יוסטיניאנוס הראשון]]. בסופו של דבר נטמעו הוונדלים לחלוטין באוכלוסייה המעורבת המקומית.

 

[[קטגוריה: ונדלים|*]]