בלז פסקל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חשד למילים בעייתיות |
מ שוחזר מעריכות של Mishavita (שיחה) לעריכה האחרונה של 94.159.152.223 |
||
שורה 37:
פסקל סבל מבריאות רעועה במהלך חייו ובמיוחד לאחר יום הולדתו ה-18, ומותו הגיע שני חודשים בלבד לאחר יום הולדתו ה-39.
== חיים
פסקל נולד ב[[קלרמון-פראן]]; הוא איבד את אמו, אנטואנט בגון, בגיל שלוש שנים. אביו, [[אטיין פסקל]] (1588-1651), שהיה גם בעל עניין רב
במדע ובמתמטיקה, היה שופט מקומי וחבר באיגוד "Noblesse de Robe". לפסקל היו שתי אחיות, הצעירה יותר ז'קלין והמבוגרת יותר גילברט.
ב-1631, חמש שנים לאחר מות אשתו, אטיין פסקל עבר עם ילדיו ל[[פריז]]. המשפחה החדשה שכרה את שירותיו של לואיס דפאולט, עוזר בית שבסופו של דבר הפך לחלק מהמשפחה. אטיין, שמעולם לא נישא מחדש, החליט שהוא לבדו יחנך את ילדיו, שכן כולם הראו יכולת אינטלקטואלית יוצאת מגדר הרגיל, ובמיוחד בנו בלייז. פסקל הצעיר הראה נטייה מדהימה למדע ולמתמטיקה.
נושא שעורר בפסקל עניין רב הייתה עבודה של דזארג על [[חתכי חרוט]]. כשהוא ממשיך את קו החשיבה של דזארג, פסקל, בעודו בן שש עשרה שנים בלבד, הפיק, במובן של הוכחה, חיבור קצר על מה שנקרא מאז "The Mystic Hexagram", ("חיבור על חתכי חרוט") ושלח אותו - עבודתו המתמטית הרצינית הראשונה - ל[[מרן מרסן|פייר מרסן]] בפריז: התוצאה המהווה את גולת הכותרת של חיבור זה ידועה עד היום כ[[משפט פסקל]]. המשפט קובע כי אם משושה חסום בחתך חרוט כלשהו אזי 3 נקודות החיתוך של זוגות צלעות נגדיות של המשושה נחות על ישר אחד (הנקרא ישר פסקל).
עבודתו של פסקל הייתה כל כך מבריקה ומתקדמת שדקארט היה משוכנע שאביו של פסקל כתב אותה. כשמרסן אימת בפניו שהחיבור היה פרי עבודתו של הבן ולא של האב, [[דקארט]] אמר: "אינני מחשיב זאת למוזר שהוא הציע טענות על חתכי חרוט הולמות יותר מאלו של הקדמונים", והוסיף, "אבל קשה להאמין שדברים אחרים הנוגעים לנושא זה יגיעו למוחו של ילד בן שש עשרה".
בצרפת באותו זמן משרדים ועמדות יכלו - והיו - נקנות ונמכרות. ב-1631 אטיין מכר את משרתו כנשיא השני של בית המשפט המקומי Cour des Aides בעבור 65,665 ליברים. הכסף הזה הושקע ב[[איגרת חוב ממשלתית]] אשר סיפקה הכנסה לא גבוהה אבל נוחה למשפחת פסקל ואפשרה להם לעבור לפריס. אבל ב-1638, ה[[קרדינל]] [[רישלייה]], נואש לכספים להמשיך את [[מלחמת שלושים השנים]], נכשל להחזיר את כספי האיגרת הממשלתית. לפתע הכנסתו של אטיין פסקל צנחה מקרוב ל-66,000 ליברים לפחות מ-7,300.
[[קובץ:Arts et Metiers Pascaline dsc03869.jpg|שמאל|285px|הפסקלין, בתצוגה ב[[מוזאון לאומנויות ומקצועות]] בפריז]]כמו רבים כל כך באותה עת, אטיין נאלץ בסופו של דבר לעזוב את פריס בשל התנגדותו למדיניות הכספית של הקרדינל רישלייה, כשהוא משאיר את שלושת ילדיו בחסותה של שכנתו מאדאם סיינקטוט, יפהפייה גדולה עם עבר ידוע לשמצה אשר החזיקה באחד מחדרי האורחים הנוצצים והאינטלקטואליים ביותר בכל צרפת. זה היה רק כאשר ז'קלין שיחקה היטב במחזה ילדים בנוכחותו של רישלייה שאטיין זכה לסליחתו. עכשיו כשאטיין היה שוב ביחסים טובים עם הקרדינל, הוא מונה ב-1639 לגובה וממונה על ה[[מס|מסים]] מטעם המלך בעיר [[רואן]] - עיר שרישומי המס בה, הודות להתקוממיות - היו בכאוס מוחלט.
ב-1642, בנסיון להקל על תהליך העבודה של אביו - חישובים מייגעים ללא סוף, ולאחר מכן חישוב מחדש, של מסים ששולמו ושעודנם בחוב, פסקל, עדיין לא בן 19, בנה מחשב מכני המסוגל לבצע הוספה והחסרה, הנקרא [[המחשב של פסקל]] או הפסקלין. [[המוזיאון לאמנויות ולמקצועות]] בפריז ו[[צווינגר|מוזיאון הצווינגר]] ב[[דרזדן]] ב[[גרמניה]], מציגים שניים ממכונות החישוב המקוריות. אף על פי שהמכונות הללו הם מבשרים מוקדמים של [[הנדסת מחשבים]], המחשב נכשל להיות הצלחה מסחרית גדולה. בגלל שהוא היה יקר במיוחד ה[[פסקלין]] הפך לקצת יותר מצעצוע, ל[[סמל סטטוס]], בשביל העשירים מאוד בצרפת וברחבי אירופה. אף על פי כן, פסקל המשיך לעשות שיפורים לתכנון שלו במהלך העשור הבא ובנה עשרים מכונות כאלה בסך הכל.
==תרומות למתמטיקה==
| |||