ריקימר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 31:
המצב נותר בעינו, בלי החלטה מכרעת, משך שנה וחצי, עד שבשנת [[467]] ערכו הונדלים מסע פשיטה גם על הפלופונסים, דבר שגרם לליאו הראשון להבין כי סכנה חמורה מרחפת מעל המסחר באזור הים התיכון. הוא החליט להציב מועמד נגדי לאוליבריוס, את [[אנתמיוס]], שהיה חותנו של הקיסר מרקיאנוס ועל–כן, באופן מסוים היה גם הוא משויך לבית תיאודוסיוס. תמיכתו של ריקימר במהלך הושגה באמצעות הבטחת נישואים לביתו של אנתמיוס, וכך התאפשרה הגעתו של האחרון לאיטליה והכתרתו כקיסר ליד רומא ב-[[12 באפריל]] [[467]].
 
מטרת הנישואים והכתרת אנתמיוס הייתה לקדם את האפשרות של מסע משותף של ליאו, אנתמיוס וריקימר, ומרקלינוס, כדי למחוץ אחת ולתמיד את כוחם של הונדלים. הצבא הגדול שהפליג מקונסטנטינופול בשנת [[468]] כלל, על–פי תיאורים, 1,113 ספינות ויותר ממאה אלף חיילים. לרוע מזלו של ליאו, בהשפעת אשתו ורינה וידידו אספריוס, מונה כמפקד החיל בסיליסקוסבזיליסקוס, אחי אשתו, שהיה מפקד כושל ולא אמין. נטען כי הייתה זו שאיפתו של אספריוס שכוחו של ליאו לא יגבר במידה מופרזת בעקבות ניצחון על הונדלים, ולכן תמך במינוי גנרל שסיכויי הצלחתו דלים. על החיל המערבי פיקד מפקד מוכשר יותר, מרקלינוס, אך השתתפותו גרמה לניכורו של ריקימר שהיה אויבו האישי וככל הנראה גם חש קנאה באנתמיוס.
 
תוכנית המלחמה הייתה לתקוף את הונדלים בשלוש חזיתות: בסיליסקוסבזיליסקוס היה אמור להפליג ישירות לקרתגו, הגנרל הראקליוס היה אמור לאסוף כוחות ממצרים ולעגון בטריפוליטנה ומשם להתקדם מערבה לקרתגו. מרקלינוס, עם הכוחות האיטלקים, היה אמור להפתיע את הונדלים בסרדיניה ומשם להפליג מזרחה לקרתגו.
 
תחילה, נדמה היה שמסע המלחמה מצליח. מרקלינוס הצליח במשימתו בסרדיניה בלא כל קושי, הרקלינוס לא נתקל במכשולים ואילו בסיליסקוסבזיליסקוס פיזר בקלות את צי אונדלים ליד סיציליה. גאיזריק כבר כמעט אמר נואש, אך אז החליט בסיליסקוסבזיליסקוס משום מה להימנע מתקיפת קרתגו ובחר לעגון במרחק מה מן העיר, ובכך הניח לגאיזריק הערמומי חמישה ימים של מנוחה, שבהם הכין צי חדש ומספר ספינות אש (ספינות מצוידות בחומר תבערה). בסיוע אלו, הפתיע גאיזריק את הצי הרומי החונה ובסיוע הפתעה, רוחות שנשבו בכיוון הנכון וספינות האש שלו הצליח להשמיד כמעט חצי מן הצי. בסיליסקוסבזיליסקוס נמלט עם שארית הצי לסיציליה ושם הצטרף למרקלינוס, אך זה נרצח כעבור זמן קצר על–ידי מתנקש, שייתכן ופעל במצוות ריקימר, והתקווה למפקד בעל יכולת לצי נגוזה. הרקלינוס ששמע על האסון בטרם הגיע לקרתגו שב על עקבותיו ובסליסקוס שב לקונסטנטינופול וסולק לחיי גלות בהרקליאה.
 
אחרי התבוסה מול הונדלים, שכמעט ומוטטה את קונסטנטינופול מבחינה כספית, אך לא השפיעה הרבה על הממלכה המערבית, שהייתה במצב של התמוטטות כמעט מוחלטת מזה זמן רב, התגלע בהדרגה סכסוך בין אנתמיוס לגיסו ריקימר. אנתמיוס ויתר לבורגונדים רבות כדי לגייסם לעזרה מול המלך הוויזיגותי המוכשר [[אאוריק]], אך ללא הצלחה, מה שלא קידם את הפופולריות שלו באיטליה. מגרעות נוספות שלו בעיני הרומים היו מוצאו היווני, נטיויו הפגניות והיושרה שגילה ביישום החוק. למרות זאת, העדיפו אותו הרומים על–פני ריקימר, שמגרעת היותו אריאני וגרמאני די היה בה להטות את הכף.