מנהרות הכותל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 24:
==היווצרות מנהרות הכותל==
את העיר העתיקה חוצה [[גיא]] עמוק (ה[[טירופיאון]]), המתחיל בצפון ב[[שער שכם]], ומסתיים סמוך ל[[שער האשפות]] בדרום. הר הבית שוכן מצדו המזרחי של הגיא, בעוד שרוב בתי המגורים בעיר העתיקה שוכנים מצדו המערבי, כך שהגיא היה למעשה [[מכשול טבעי]] עבור המבקשים לעלות להר הבית. ב[[תקופת בית שני]] נבנה בשל כך [[גשר]] גדול, שחצה את הגיא ממערב למזרח, וכן נבנה מחלף (הוא [[קשת רובינסון]]), שאיפשר לעלות ממפלס הגיא הנמוך לרום רחבת הר הבית. עם חורבן המקדש בשנת [[70]] לספירה נחרבו הגשר והמחלף, אולם בתקופה הרומית או בראשית [[התקופה הערבית בארץ ישראל|התקופה המוסלמית הראשונה]]
במחצית [[המאה ה-13]] נכבשה ארץ ישראל על ידי [[הממלוכים]], וכמאה שנה לאחר מכן הם חוללו בירושלים שינוי טופוגרפי יוצא דופן: הממלוכים החליטו "לבטל" כליל את הגיא, כדי לאפשר למאמינים המוסלמים גישה ישירה להר הבית מבלי להידחק לגשר אחד, או לחצות את הגיא. לשם כך בנו קמרונות ועמודים ועליהם יצרו משטח מוגבה, שהביא לפילוס הגבעה המזרחית עם הגבעה המערבית. מבני ציבור ממלוכיים גדולים, שנבנו עתה בתחומי הגיא, הוגבהו על ידי יסודות תמך ענקיים, שפתחם היה בגובה מפלס החיים החדש. עם "קבורת" הגיא מתחת למפלס העיר נקברו עמו גם המבנים הרבים ששכנו בו עד אז, וחלק מהם אף הפכו לבורות מים או למחסנים. לאחר פילוס פני השטח, יצרו הממלוכים פתחים רבים בכותל המערבי והצפוני של הר הבית, שאפשרו גישה מהירה ונוחה אליו. פתחים אלה קיימים עד היום כשערי הר הבית, בהם [[שער השלשלת]], [[שער מוכרי הכותנה]], שער הברזל, שער המשגיח, ועוד.
| |||