ויקיפדיה

ישראל רייכרט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
+
מאין תקציר עריכה
שורה 12:
|הערות=
}}
'''ישראל רייכֶרט''' (Reichert;{{כ}} [[5 באוגוסט]] [[1891]] – [[22 במאי]] [[1975]]) היה ממניחי היסודות לחקר ה[[חקלאות]] ומחלוצי המחקר ה[[פיטופתולוגיה|פיטופתולוגי]] ב[[ישראל]], מראשוני [[מכון וולקני]], [[פרופסור]] ב[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|פקולטה לחקלאות]] ב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}} ומראשוני [[מכון וולקני]], וחתן [[פרס ישראל]] למדעי החיים ([[תשט"ו]]).
 
==ביוגרפיה==
רייכרט נולד ב-[[1891]] ב[[שטעטל|עיירה]] [[אוזורקוב]] (Ozorków) שב[[פולין הקונגרסאית|פולין הרוסית]], בן למשפחה דתייה ואמידה. בילדותו למד ב[[ישיבה]] בראשותו של הרב [[יצחק יעקב ריינס|ריינס]]. בשנת [[1908]] [[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]]. בארץ ישראל עבד כפועל חקלאי ולמד ב[[סמינר למורים העברי]] ב[[ירושלים]]. לאחר סיום לימודיו, בשנת [[1911]], עבד כמורה בבית הספר של "[[חברת עזרה של יהודי גרמניה|עזרה]]" ב[[חיפה]]. כעבור שנתיים נסע ללמוד [[ביולוגיה]] ב[[אוניברסיטת ברלין]] והשתלם ב[[ביולוגיה]]. בתחום זה המשיך להורות ולחקור, ובשנת [[1921]] השלים [[דוקטורט]], במסגרתו חקר את גידולי ה[[פטריה|פטריות]] ב[[מצרים]] (''Die Pilzflora Aegyptens''). בכל תקופה זו שהה ב[[אירופה]] והיה פעיל בארגונים ציוניים.
 
לאחר שסיים את עבודת הדוקטור, הוזמן רייכרט על ידי [[אוטו ורבורג]] ו[[יצחק וולקני|יצחק וילקנסקי]] לנהל את המחלקה לחקר מחלות צמחים בתחנתב[[מרכז וולקני|תחנת הניסיונות החקלאית]] שהקימו בארץ ישראל. הוא נמנה עם חוקריה הראשונים של התחנה וייסד בה את המחלקה ל[[פתולוגיה]] של צמחים (נקראה גם [[פיטופתולוגיה]]). בראש מחלקה זו עמד במשך 37 שנים, בין [[1922]]–[[1959]], עד לפרישתו. החל מאמצע [[שנות החמישים]], עם מעבר התחנה למכון וולקני ב[[בית דגן]], עמד גם בראש המכון להגנת הצומח.
 
פעילותו המחקרית זכתה גם להכרה אקדמאית. בשנת [[1943]] התמנה רייכרט למרצה במכוןב[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|מכון להוראת החקלאות]] (לימים שלוחת [[האוניברסיטה העברית]] ברחובות) ובשנת [[1949]] קודם לדרג פרופסור מן המניין. תרומתו לחקר מחלות הצמחים הייתה רבת חשיבות בתקופת עבודתו. מחלקתו הייתה בין הגדולות והפעילות ביותר במכון וולקני. עובדיו הביאו לזיהוי המאפיינים המסייעים להתפתחות מחלות צמחים. במחלקתו התפתחו לראשונה תחומי ה[[וירולוגיה]] וה[[פתוגאוגרפיה]]. מחקריהם של רייכרט ועובדיו הביאו לחיזוי של התפתחות מחלות בצמחים והביאו לשכלול שיטות ה[[הדברה]] הרצויות.
 
בשנת [[תשט"ו]] היה רייכרט חתן פרס ישראל למדעי החיים, על מחקריו בתחום מחלות הצמחים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ישראל_רייכרט"