טכניקות התערבות בטיפול בתנועה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 66:
 
==אלתור==
ב[[טיפול בתנועה|תרפיה בתנועה]] [[אלתור]] הינו שלב המצאת משחקים וחוקים במשחק קבוצתי, מדובר בעוררות התנועה של הרגע, לפגוש את הצורך התנועתי של הרגע. ברמה של [[אלתור|אימפרוביזציה]] פיזית, לדוגמה, מטופל עם כתפיים תפוסות יתבקש לשחק עם הכתפיים שלו להרים אחת להוריד שנייה וליצור ביניהן דיאלוג.{{הערה|שם= בינפילד|1= Penfield, K. (1992). Individual movement psychotherapy: dance movement therapy in private practice. In, Payne H.(Ed.) Dance movement therapy: Theory and Practice. Tavistock/Routledg }} גם [[מריאן צייצ'סייס]] השתמשה בהפקת תנועה ודיאלוג תנועתי של יצירת [[דיבור|תקשורת מילולית]] ולא מילולית עם המטופל. על מנת לגרות למטופל לתגובה תנועתית וליצור דיאלוג, צ'ייס יכלה להשתמש במשחקי תפקידים, פנטומימה וצורות נוספות של משחק בעזרת מוסיקה ודמיון כאשר המכנה המשותף לכולם הוא נקודת המוצא לדיאלוג: הבעה הגופנית של המטופל.{{הערה|שם= לוי|1= Levy. F(1988) 'Marian chace'. dance movement therapy: a healing art}}
על ה[[דיאלוג]] הלא-וורבלי שמתרחש בין המטפל למטופל והיוצר את הבסיס לאלתור בין הצדדים כותבת טורטורה בשיטתה Ways of Seeing. שיטה זו מתבססת על תשומת לב עמוקה לביטוי הלא-וורבלי שנעשה באמצעות התבוננות חדה ודיאלוג חוויתי גופני. שיטתה מתבססת על היכולת הגופנית הבסיסית רבת החושים הגורמת לתחושות ומהווה את הבסיס ליצירת ההבעה הרגשית לתקשורת שלנו.{{הערה|שם= טורטורה|1= Tortora, S. (2011). 2010 Marian Chace Lecture. The Need to Be Seen: From Winnicott to the Mirror Neuron System, Dance/Movement Therapy Comes of Age Springer Am J Dance Ther (2011) 33: 4-17}}