בוריס שטורמר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
באותה תקופה שטורמר ארגן חוג פוליטי בו השתתפו חברי המועצה המדינית ועובדי משרד הפנים. החוג היה פופולארי מאוד בקרב בעלי דעות ימניות. מפגשי החוד נערכו בתדירות קבועה תוך פרסום סדר יום, דיונים על הרצאות וקבלת המלצות. שטורמר היה מקורב מאוד ל[[פובליציסט]] איליא גורלנד (ממוצא יהודי) שבמשך שנים רבות היה עוזרו האישי וכתב לא נעומים. שטורמר היה פעיל בארגוני המונארכיסים ותמך בהם.
 
ב-[[20 בינואר]] [[1916]] שטורמר מונה לראש הממשלה, בתקופת [[3 במרץ]]-[[7 ביולי]] הוא היה גם שר הפנים ומ-[[20 ביולי]] גם שר החוץ. לקרב הציבור הרחב הייתה התנגדות רבה למינוי של שטורמר לראש הממלשה. מינוי של שטורמר בוצע בתמיכת [[גריגורי רספוטין]]. שגרירי [[מדינות ההסכמה]] והאופוזיציה פעלו בגלוי לסיום כהונתו. ניסיון של ממשל שטורמר לגייס לצבא אזרחים ממוצא אסיאתי הביא למהמות אתניות באזור [[אסיה המרכזית]]. לאחר ש[[מתקפת ברוסילוב]] נעצרה נפוצו שמעות על כך ששטורמר מקדם שיחות עם גרמנים על הפסקת אש. בתחילת נובמבר [[פאבל מיליוקוב]] בישיבות הדומה האשים את הקיסרית [[[[אלכסנדרה, נסיכת הסה]] ושטורמר (שניהם ממוצא גרמני) בפעליות נגד המדינה לטובת הסכם עם [[האימפריה הגרמנית]]. [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] הבין שלא ניתן להמשיך עם ממשלה בראשות שטורמר לאור ההתנגדות העזה בקרב הציבור ברחב. ב-[[20 בנובמבר]] שטורמר פוטר מכל תפקידיו בממשל.
 
במהלך [[מהפכת אוקטובר]], ב-[[28 בפברואר]] שטורמר נעצר ונכלא ב[[מבצר פטרופבלובסקיפטרופבלובסקיה]]. במהלך החקירה לא התגלו שום קשרים של שטורמר עם הגרמנים. לאור מצבו הבריאותי היה לחץ לשחררו אך [[אלכסנדר קרנסקי]] אשית התערב השטורמר לא שוחרר. הוא נפטר בבית החולים של הכלא.