רומן רוסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יישוב\2, לעתים, תוכנית
עריכה; לא קצרמר
שורה 12:
|מסת"ב=ISBN 9651305584
}}
"'''רומן רוסי'''" הוא [[רומן]] הביכורים של [[מאיר שלו]], שיצא בשנת [[1988]]. עד מהרה הפך להיות אחדלאחד מ[[רב-מכר|רבי-המכר]] ב[[ספרות עברית|שפה העברית]], ואף נבחרונבחר לאחד מששת הספרים הנקראים ביותר של הוצאת [[עם עובד]]. הספר תורגם ל[[אנגלית]], תחת הכותרת "The Blue Mountain".
 
==עלילה==
==עלילת הרומן==
ה[[רומן]]הרומן עוקב אחר תהפוכות חייה של משפחת איכרים, מהראשונות להתיישב ב[[עמק יזרעאל]], ביישוב ששמו לא מוזכר בספר. הרומן פורש את עלילות המשפחה והישובוהיישוב מהעלייה לקרקע בתקופת [[העלייה השנייה]] ועד למחצית השנייה של [[המאה ה-20]]. התיאורים ברומן פורשים יריעה רחבה של נופי העמק, ה[[מיתוס]]ים של ראשית ההתיישבות ועולם החי והצומח.
 
הרומן מסופר מנקודת מבטו של ברוך שנהר, נכדו של יעקב מירקין, ממקימי היישוב. על אף שלא היה עד לרבים מהאירועים בספר, הוא נחשף אליהם דרך האזנה לסיפורי סבו והאזנה (לעתים בסתר) לסיפורי אנשים אחרים ביישוב. הרומן אינו מתנהל באופן כרונולוגי, אלא נע קדימה ואחורה על ציר הזמן.
התיאורים ברומן פורשים יריעה רחבה של נופי העמק, המיתוסים של ראשית ההתיישבות ועולם החי והצומח.
 
בלב הרומן מסופר סיפורה של "קבוצת העבודה על שם פייגה", קבוצה בה חברים יעקב מירקין, דניאל ליברסון, משולם צירקין, פייגה לוין ואחיה שלמה. מירקין, ליברסון וצירקין עלו מ[[אוקראינה]] לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, והתפרנסו כפועלים להשכיר. בעת שעבדו ב[[זיכרון יעקב]], פגשו בפייגה ואחיה שלמה שחברו אליהם. כדי לשמח את פייגה, החליטו שלושת הראשונים להקים באופן היתולי קבוצת עבודה ולקרוא לה על שם פייגה. הקמת הקבוצה לוותה בתקנון ובמצע היתוליים והקבוצה התנהלה באופן [[דמוקרטי]]. אופן התנהלות זה הוביל בסופו של דבר לנישואיהם של יעקב ופייגה בעקבות הצבעה של הקבוצה, על אף שליבו של יעקב היה נתון לאהובתו שולמית, שנותרה ב[[אודסה]].
הרומן מסופר מנקודת מבטו של ברוך שנהר, נכדו של יעקב מירקין, ממקימי היישוב. על אף שלא היה עד לרבים מהאירועים בספר, הוא נחשף אליהם דרך האזנה לסיפורי סבו והאזנה (לעתים בסתר) לסיפורי אנשים אחרים ביישוב.
 
הקבוצה התיישבה בעמק יזרעאל עם קבוצה נוספת של [[חלוצים]]. ליעקב ופייגה נולדו שני בנים ובת – אברהם, אפרים ואסתר. אברהם היה הבן הראשון שנולד ביישוב, וככזה היו ממנו ציפיות גבוהות, שלא עמד בהן. אפרים התגייס לצבאל{{ה|צבא הבריטי}}, וחזר מהמלחמה עם [[כווייה|כוויות]] קשות על פניו, שגרמו לו להתנהל בציבור כשעל פניו מסכה, מה שגרם ליחס מנוכר מצד בני היישוב. יחס זה גרם לכך שבסופו של דבר אפרים עזב את היישוב, ומעולם לא נודעו עקבותיו. העזיבה גרמה לכעס עצום של יעקב על היישוב, מה שהובילוהוא אותוהחל לתכנן [[נקמה]] ששלבי בנייתה מלווים את הספר לכל אורכו.
הרומן אינו מתנהל באופן כרונולוגי, אלא נע קדימה ואחורה על ציר הזמן.
 
אסתר, בתם השלישית של יעקב ופייגה, נישאה לפועל פשוט בשם בנימין, שברוך, מספר הסיפור, הוא פרי אהבתם. זמן קצר לאחר לידתו, נספים אסתר ובנימין בשריפהב[[שריפה]], כאשר יעקבויעקב מספיק להציל את ברוך התינוק. יעקב מגדל את ברוך, וגם ל[[מורה]] הכפר פינס, שהוא חברו הטוב של יעקב, השפעה רבה על גידולו וחינוכו של ברוך.
בלב הרומן מסופר סיפורה של "קבוצת העבודה על שם פייגה", קבוצה בה חברים יעקב מירקין, דניאל ליברסון, משולם צירקין, פייגה לוין ואחיה שלמה.
 
עם התקדמות העלילה אנחנומתגלה מגלים שלמעשהכי גידולו של ברוך, הוא חלק מתוכנית הנקמה של יעקב ביישוב. יעקב מגדל ומזין את ברוך, כך שהוא הופך לגבר גדול מידות ועצום כוח.
מירקין, ליברסון וצירקין עלו מ[[אוקראינה]] לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, והתפרנסו כפועלים להשכיר. בעת שעבדו בזיכרון יעקב, פגשו בפייגה ואחיה שלמה שחברו אליהם.
 
בערוב ימיו, יעקב מתאחד עם שולמית, אהובתו מאודסה, ועובר עמה לביתל[[בית אבות]]. לקראת מותו הוא מבקש את ברוך לקבור את גופתו בחלקת אדמתו ולא במסגרת [[בית קברות|בית הקברות]] של הכפר. ברוך אכן עושה כבקשתו, ובכוחו הרב מונע מאנשי היישוב לחלץ את הגופה ולקבור אותה בבית הקברות.
כדי לשמח את פייגה, החליטו שלושת הראשונים להקים באופן היתולי קבוצת עבודה ולקרוא לה על שם פייגה. הקמת הקבוצה לוותה בתקנון ובמצע היתוליים והקבוצה התנהלה באופן דמוקרטי.
 
זמן מה לאחר מכן, מתחילות להגיע בקשות של וותיקיותיקי העלייה השנייה, בעיקר כאלה שעזבו את ישראל, להיקבר לצד קברו של יעקב. ברוך מקים בית קברות אלטרנטיבי לזה של היישוב, קורא לו "בית העולם לחלוצים", ומנהל למעשה עסק לכל דבר סביב נושא הקבורהה[[קבורה (יהדות)|קבורה]]. הנקברים העתידיים בו או ילדיהם משלמים כסף רב תמורת הזכות להיקבר קרוב ככל האפשר לקברו של יעקב.
אופן התנהלות זה הוביל בסופו של דבר לנישואיהם של יעקב ופייגה בעקבות הצבעה של הקבוצה, על אף שליבו של יעקב היה נתון לאהובתו שולמית, שנותרה באודסה.
 
הספר מסתיים בכך שברוך עוזב את היישוב ומתגורר בגפו, כאשר. מנהל העסקים שלו, בוסקילה, ממשיך לדאוג לעסקי הקבורה. כך למעשהבכך נשלמת נקמתו של יעקב ביישוב.: אותה אדמה שבעבר הניבה גידולים ופרנסה את אנשי היישוב, הפכה לבית קברות שמניב פרנסה ממוותמ[[מוות]].
בסופו של דבר התיישבה הקבוצה בעמק יזרעאל עם קבוצה נוספת של חלוצים.
 
ליעקב ופייגה נולדו שני בנים ובת – אברהם, אפרים ואסתר. אברהם היה למעשה הבן הראשון שנולד ביישוב וככזה היו ממנו ציפיות גבוהות, שלא עמד בהן.
 
אפרים התגייס לצבא הבריטי, וחזר מהמלחמה עם כוויות קשות על פניו שגרמו לו להתנהל בציבור כשעל פניו מסכה, מה שגרם ליחס מנוכר מצד בני היישוב. יחס זה גרם לכך שבסופו של דבר אפרים עזב את היישוב, ומעולם לא נודעו עקבותיו. העזיבה גרמה לכעס עצום של יעקב על היישוב, מה שהוביל אותו לתכנן נקמה ששלבי בנייתה מלווים את הספר לכל אורכו.
 
אסתר, בתם השלישית של יעקב ופייגה, נישאה לפועל פשוט בשם בנימין, שברוך, מספר הסיפור, הוא פרי אהבתם. זמן קצר לאחר לידתו, נספים אסתר ובנימין בשריפה, כאשר יעקב מספיק להציל את ברוך התינוק.
 
יעקב מגדל בפועל את ברוך, כאשר גם למורה הכפר פינס, שהוא חברו הטוב של יעקב, השפעה רבה על גידולו וחינוכו של ברוך.
 
עם התקדמות העלילה אנחנו מגלים שלמעשה גידולו של ברוך, הוא חלק מתוכנית הנקמה של יעקב ביישוב. יעקב מגדל ומזין את ברוך, כך שהוא הופך לגבר גדול מידות ועצום כוח.
 
בערוב ימיו, יעקב מתאחד עם שולמית, אהובתו מאודסה, ועובר עמה לבית אבות. לקראת מותו הוא מבקש את ברוך לקבור את גופתו בחלקת אדמתו ולא במסגרת בית הקברות של הכפר.
ברוך אכן עושה כבקשתו, ומונע בכוחו העצום מאנשי היישוב לחלץ את הגופה ולקבור אותה בבית הקברות.
 
זמן מה לאחר מכן, מתחילות להגיע בקשות של וותיקי העלייה השנייה, בעיקר כאלה שעזבו את ישראל, להיקבר לצד קברו של יעקב. ברוך מקים בית קברות אלטרנטיבי לזה של היישוב, קורא לו "בית העולם לחלוצים", ומנהל למעשה עסק לכל דבר סביב נושא הקבורה. הנקברים העתידיים בו או ילדיהם משלמים כסף רב תמורת הזכות להיקבר קרוב ככל האפשר לקברו של יעקב.
 
הספר מסתיים בכך שברוך עוזב את היישוב ומתגורר בגפו, כאשר מנהל העסקים שלו בוסקילה ממשיך לדאוג לעסקי הקבורה. כך למעשה נשלמת נקמתו של יעקב ביישוב. אותה אדמה שבעבר הניבה גידולים ופרנסה את אנשי היישוב, הפכה לבית קברות שמניב פרנסה ממוות.
 
==לקריאה נוספת==
שורה 77 ⟵ 60:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=רומן רוסי}}
* [http://www.am-oved.co.il/HTMLs/article.aspx?C2004=15744&BSP=15462 פרקים ראשונים מתוך הספר "רומן רוסי"], באתר [[עם עובד]]
 
{{קצרמר|ספרות}}
 
[[קטגוריה:ספרי מאיר שלו]]