אנטינומיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Makecat-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.3) (בוט מוסיף: et:Antinoomia |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
ב[[לוגיקה]] וב[[אפיסטמולוגיה]], '''אנטינומיה''' (מ[[יוונית]]: אנטי=נגד, נומוס=חוק) היא סתירה פנימית שאינה ניתנת ליישוב בתוך המערכת הלוגית שבה נוצרה.
== הסבר ==
ה[[פילוסוף]] [[עמנואל קאנט]] הניח שכאשר ה[[חשיבה]] חורגת מגבולות ה[[ניסיון]] האפשרי היא עלולה להיקלע לאנטינומיות, כלומר תוצאות שהן רציונליות במידה שווה אך סותרות זו את זו. החשיבה אינה יכולה במצב כזה לשמש לקביעה של אמיתות, משום שהיא הופכת ל[[טרנסצנדנטיות|טרנסצנדנטית]]. לדוגמה, סבר קאנט, מההנחה של[[היקום|יקום]] יש התחלה ב[[זמן]] ניתן להגיע למסקנה שלא הייתה לו התחלה, ולהפך. דיון זה היה חלק מתוכניתו של קאנט לקבוע גבולות ל[[מדע]] ולחקירה ה[[פילוסופיה|פילוסופית]].
ניתן גם לטעון שאנטינומיות אינן מצביעות על גבולות כוחה של החשיבה ההגיונית. זאת משום שהמסקנה כי יש גבול נובעת מהאנטינומיה באמצעות חשיבה הגיונית. לפיכך כל הגבלה על תקפותה של החשיבה ההגיונית מגבילה את המסקנה כי יש גבול לכוחה של החשיבה ההגיונית (זהו טיעון של [[התייחסות עצמית]] - self-reference, שהוא פתח ידוע לתוצאות פרדוקסליות). בקצרה, במונחי תקפותה של החשיבה ההגיונית כשלמות, אנטינומיות מבודדות את עצמן: הן כמו נקודות אי-רציפות הפזורות בשדה הלוגיקה, שאינן מעוררות ספק אלא ביחס לעצמן.
גישה חסרת דאגות זו עומדת בסתירה לעיקרון המקובל בלוגיקה, לפיו מתוך סתירה ניתן להגיע לכל מסקנה אפשרית. ב[[לוגיקה מתמטית]] אנטינומיות בפירוש אינן מבודדות את עצמן, הן נחשבות להרות אסון למערכת הפורמלית שבמסגרתה הן צצות (כמו השפעתו של [[הפרדוקס של ראסל]] על עבודתו של [[גוטלוב פרגה|פרגה]]).
== ראו גם ==
* [[פרדוקס המספרים המעניינים]]
* [[האנטינומיה של רישאר]]
שורה 13 ⟵ 14:
* [[פרדוקס הערימה]]
== לקריאה נוספת ==
* עמנואל קאנט, '''[[ביקורת התבונה הטהורה]]''', [[תרגום|תרגם]] [[שמואל הוגו ברגמן|ש. ה. ברגמן]], הוצאת מוסד ביאליק, 1954 (עמ' 216-218, 428-432 במקור).
* אי"י פוזננסקי, "על יסודות המתמטיקה", נספח לספר '''הגיון לשון ושיטה''' מאת [[יהושע בר-הלל]], [[ספרית פועלים]], 1970.
| |||