עזרא פליישר – הבדלי גרסאות

'''עזרא פליישר''' ([[14 באוגוסט]] [[1928]] -– [[26 ביולי]] [[2006]]) היה [[משורר]] ו[[מתרגם]] [[עברית|עברי]] ו[[פילולוג]] [[ישראלי]] , חוקר ה[[פיוט]] וה[[תפילה (יהדות)|תפילה]]. [[פרופסור]] ל[[ספרות עברית]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]], חבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], חתן [[פרס ביאליק]] לחכמת ישראל (תשמ"ו), ב[[פרס רוטשילד]] למדעי היהדות, [[פרס קוגל]] לחכמת ישראל (תשל"ח) ו[[פרס ישראל]] לספרות יפה (תשי"ט). היה [[אסיר ציון]] ב[[רומניה]].

פליישר נולד בקיץ [[1928]] ב[[טימישוארה]] שבאזור [[באנאט]] ב[[רומניה]], כאחד מילדיו של [[ליפוט פליישר]], המוכר גם בשמו היהודי [[יהודה לייב פליישר]] ([[1886]]-[[1955]]). האב היה יליד [[סלובקיה]], מורה ל[[עברית]], ואחר כך גם מנהל בבית הספר התיכון היהודי ב[[טימישוארה]] שעסק במדעי היהדות (בעיקר חשובה תרומתו לחקר כתבי [[אברהם אבן עזרא]]).

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] פליישר היה פעיל בתנועת [[בני עקיבא]] ברומניה. עקב פעילותו הציונית נאסר ונשפט ב[[משפטי הציונים ברומניה|משפטי בוקרשט]]. בשבתו בכלא כתב את ה[[פואמה]] "משא גוג" על אימי המשטר ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ובה חזה את התמוטטות המשטר. הפואמה הוברחה לישראל ופורסמה תחת [[שם עט|שם העט]] "י' גולה". על פואמה זו קיבל, שלא בנוכחותו ובעילום שמו, את [[פרס ישראל]] לספרות יפה בשנת ה'[[תשי"ט]] ([[1959]]). בעודו ברומניה פרסם ספרי שירה נוספים, כולם בשמות עט. לאחר שחרורו מהכלא היה עורך בכתב העת של פדרציית הקהילות היהודיות ברומניה.

בשנת [[1960]] [[עלייה לישראל|עלה לישראל]] ופנה לחקר הפיוט. היה תלמידו של [[חיים שירמן]]. בשנת 1969 קיבל תואר [[דוקטור]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]].{{הערה|{{דבר||היום - חלוקת תארים באוניברסיטה העברית בירושלים|1969/07/07|01209}}}} [[דיסרטציה|עבודתו]]ו עסקה בשירתו של הפייטן [[יוסף אבן אביתור]], בן [[המאה העשירית]].

שימשב-[[1962]] שנים ארוכותהתמנה כ[[מרצה]] באוניברסיטה העברית, בשנת [[1969]] היה למרצה בכיר,{{הערה|{{מעריב||מינויים חדשים באוניב' העברית|1969/07/07|01609}}.}} והחל מ-[[1975]] [[פרופסור מן המניין]] בחוג ל[[ספרות עברית]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ב-[[1967]] ייסד את המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה מיסודה של [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ובו עסק במיון ובחקר אלפי קטעי שירה מ[[גניזת קהיר]]. (לימים נקרא המפעל על שמו.{{הערה|1=[http://www.academy.ac.il/asp/projects_new/projects_body.asp?project_id=6 חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר], באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.}} בשנת [[1984]] נבחר כחבר [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] ועמד בראש חברת [[מקיצי נרדמים]]. חיבר ספרים ומאמרים רבים בחקר [[שירה עברית|השירה העברית]] ב[[ימי הביניים]] ובחקר תפילות ישראל. על עבודתו המדעית זכה ב[[פרס ביאליק]] לחכמת ישראל (תשמ"ו),{{הערה|{{מעריב|חיים ובנגיד|משה דור ודליה רביקוביץ זכו בפרס ביאליק|1987/01/15|00206}}; {{מעריב||פרס ביאליק – בפעם ה־54|1987/03/24|00603}}.}} ב[[פרס רוטשילד]] למדעי היהדות, ב[[פרס הרצל (יהדות הונגריה)|פרס הרצל]] לספרות של אגודת יוצאי הונגריה (1971){{הערה|{{דבר||נקבעו חתני "פרס הרצל"|1971/04/09|00415}}.}} וב[[פרס קוגל]] לחכמת ישראל של עיריית [[חולון]] (תשל"ח).{{הערה|{{דבר||פרס־קוגל לפרופ' ע. פליישר|1979/02/05|00428}}.}}

עזרא פליישר התאלמן בשנה שקדמה למותו. נפטר ב[[ירושלים]] והשאירב-[[2006]], בגיל 78. השאיר בן ובת.

==מספריוכתביו==

ספרי ===שירה:===

* בר-אבא, '''משלים''',; בשםציורים: העט[[שלמה "בר אבא"יורני|יורני]], הוצאתתל אביב: סיני, תשי"ז.

* י' גולה, '''משא גוג''': פואמה, בשםתל העטאביב "י': גולה"מעוז, אגודה לעזרת יהדות ברית המועצות, תשי"ט.

* אלמוני, '''בהחלק לילה: שירי כלא''', בשם העט "אלמוני",ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשכ"א 1960.

ספרי ===מחקר:===

* '''היוצרות בהתהוותם והתפתחותם''', [[ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]] ('סדרת ספרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי'), תשמ"ד.

* '''תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה''', ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס ('סדרת ספרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי'), תשמ"ח 1988.

* '''משלי סעיד בן באבשאד''', ירושלים: [[יד יצחקמכון בן צבי|מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח]], תש"ן.

* [[שולמית אליצור]], מעמקי הפרטים לפסגות השירה: דברים לזכרו של עזרא פליישר, '''[[מדעי היהדות (כתב עת)|מדעי היהדות]]''' 43, (2006), עמ' 17-99–17.

* אורי ארליך, על מקומו של פרופ' עזרא פליישר בחקר התפילה, '''מדעי היהדות''' 45, (2008), עמ' 133-123123–133.

* טובה בארי, מפעלו של פרופ' עזרא פליישר בחקר שירת הקודש העברית בימי הביניים – היבטים אחדים, '''מדעי היהדות''' 45, (2008), עמ' 146-135135–146.

* יהושע גרנט, 'בשלל צבעים, באלפי צלילים מעודנים, באותנטיות עמוקה וחדה': על פועלו של עזרא פליישר בחקר שירת החול העברית בימי הביניים, '''מדעי היהדות''' 45, (2008), עמ' 175-147147–175.

* [[מרדכי עקיבא פרידמן]] (עורך), '''לזכרו של עזרא פליישר''', ירושלים האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ע.

[[קטגוריה:חוקרייהודים תפילה ופיוטמטרנסילבניה]]