גריגורי זינובייב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
זינובייב הצטרף ל[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית|מפלגה הסוציאל-דמוקרטית]] ה[[רוסיה|רוסית]] בשנת [[1901]]. למד [[כימיה]] ו[[משפטים]] ב[[ברן]]. שם נפגש עם [[לנין]], בשנת [[1903]] הוא הכיר את [[ולדימיר לנין]] ומאז היה למקורבו. בשנים [[1904]]-[[1908]] פעל ב[[רוסיה]] בארגון המפלגה ובהפצת חומר [[תעמולה|תעמולתי]] וכן השתתף בארגון המרד בקרונשטט. בשנת 1908 נאסר, לאחר ששוחרר יצא את רוסיה והשתתף בפעילות ההנהגה הגולה של הפלג הבולשוויקי.
 
במרץ [[1917]], עם פרוץ המהפכה [[מהפכת אוקטובר|הקומוניסטית]] ברוסיה, חזר ל[[סנקט פטרבורג]] ביחד עם [[ולדימיר לנין]] ומספר חברי מפלגה נוספים. הוא הועמד בראש סניף המפלגה בעיר. בעקבות [[משבר יולי (1917)|משבר יולי]] נמלט ביחד עם [[ולדימיר לנין]] ל[[הדוכסות הגדולה של פינלנד|פינלנד]]. לאחר [[מהפכת אוקטובר]] נתמנה לנשיא ה[[קומינטרן]] וכיהן בתפקיד זה עד לשנת [[1926]]. בתקופה זו היו לו מספר מחלוקות עקרוניות עם לנין בנושאי מדיניות שונים. לאחר מות לנין ([[1924]]) נמנה זינובייב עם השלישייה המובילה של ההנהגה, יחד עם [[סטלין]] ו[[לב בוריסוביץ' קמנייב|קמנייב]]. ואולם, במהלך השתלטות סטלין על ההנהגה, הורחק זינובייב מעמדות עוצמה, סולק מהמפלגה, ובשנת 1934 נאסר באשמת "פעולות קונטר-רבולוציונית", נשפט וקיבל עונש מעצר של 10 שנים. בשנת [[1936]] במהלך משפט נוסף הואשם ברצח [[סרגיי קירוב]] ובפשעים נוספים. לאחר משפט מבוים הוצא להורג בשנת [[1936]].
 
בשנת [[1988]] שמו טוהר מכל האשמות.