דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: uz:Hertzsprung–Russell diagrammasi
Fastidipedia (שיחה | תרומות)
איך יכול להיות שדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל מקושרת ושימושית כל כך לא הופיעה בעמוד הערך (הוספתי אותה ותיקנתי גם תבנית ערך מורחב בפסקה האחרונה)
שורה 1:
ב[[אסטרונומיה]], '''דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל''' היא [[תרשים]] הקושר את ה[[בהירות|בהירות המוחלטת]] של [[כוכב]] ל[[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני השטח שלו, ובכך גם ל[[צבע]] שלו. כשמסדרים את הכוכבים בשמים ב[[דיאגרמה]] כזו, מתברר שרובם מסודרים לאורכה של עקומה הנקראת '''[[הסדרה הראשית]]'''. את הדיאגרמה הציעו ופיתחו האסטרונומים [[איינר הרצשפרונג]] ו[[הנרי נוריס ראסל]] בשנת [[1910]].
 
חשיבותה של דיאגרמת HR (כפי שהיא נקראת לשם הקיצור) טמונה בכך שהיא ממקדת את תשומת הלב בשני הפרמטרים החשובים ביותר המתארים כוכב מכוכבי השמיים. הפרמטר הראשון הוא ההארה או הבהירות המוחלטת (המוצגת בציר האנכי) את [[בהירות|הבהירות המוחלטת]] ניתן לחשב מתוך הבהירות הנצפית ומרחקו של הכוכב מאיתנו, ההארה קשורה לשטח הפנים של הכוכב. הפרמטר השני הוא טמפרטורת פני השטח של הכוכב, זו קשורה לצבעו בהתאם ל[[קרינת גוף שחור]]. ציר הערכים של הטמפרטורה מסודר הפוך כך שלקראת ראשית הצירים הטמפרטורה היא המקסימלית.
 
ישנן שיטות רבות לקבועת ערכים אלו, טמפרטורת הכוכבת ניתנת למדידה על ידי [[ספקטרוסקופיה]] וכן על ידי מציאת [[אינקדס צבע| אינדקס הצבע]] של הכוכב. מדידת ההארה מסובכת יותר ודורשת ידיעת המרחק אל הכוכב ואת רדיוסו, לכן ישנה חשיבות רבה לדיאגרמות HR של צבירים המספקים מעין סביבת מעבדה בה יש כוכבים רבים שמרחקם מכדור הארץ שווה בקרוב.
שורה 26:
 
==סוגים ספקטרליים==
({{ערך מורחב |ערך=[[סיווג ספקטרלי]])}}
 
{{דיאגרמת HR}}
הקצאת האותיות הנהוגה כיום נותרה כשריד לשיטות קטגוריזציה קודמות אשר ננטשו לאחר החלת השימוש בדיאגרמת HR. החלוקה הנהוגה הינה לטיפוסים: "O B A F G K M" עזר ידוע לשינון סיווג זה הינו ה[[אקרוסטיכון]] '''O'''h, '''B'''e '''A F'''ine '''G'''irl/'''G'''uy, '''K'''iss '''M'''e.
הקצאת האותיות הנהוגה כיום נותרה כשריד לשיטות קטגוריזציה קודמות אשר ננטשו לאחר החלת השימוש בדיאגרמת HR. החלוקה הנהוגה הינה לטיפוסים: "O B A F G K M" עזר ידוע לשינון סיווג זה הינו ה[[אקרוסטיכון]]:{{ש}}'''O'''h, '''B'''e '''A F'''ine '''G'''irl/'''G'''uy, '''K'''iss '''M'''e.{{ש}}על ידי מחקר ספקטרוסקופי ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בין הטיפוסים השונים ככל שטמפרטורת פני השטח עולה אורך הגל בו נפלטת מרבית האנרגיה עולה (בהתאם ל[[חוק וין]]). הבדל נוסף ומשמעותי לא פחות הוא השינוי ב[[ספקטרום בליעה|קווי הבליעה]]. בכוכבים קרים מטיפוס M ניתן להבחין בקווים מולקולריים ואילו בכוכבים חמים מטיפוס O קווים אלו כלל אינם נממצאיםנמצאים, לעומת זאת ישנם קווי בליעה של אטומים מיוננים.