דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל – הבדלי גרסאות

חשיבותה של דיאגרמת HR (כפי שהיא נקראת לשם הקיצור) טמונה בכך שהיא ממקדת את תשומת הלב בשני הפרמטרים החשובים ביותר המתארים כוכב מכוכבי השמיים. הפרמטר הראשון הוא ההארה או הבהירות המוחלטת (המוצגת בציר האנכי) את [[בהירות|הבהירות המוחלטת]] ניתן לחשב מתוך הבהירות הנצפית ומרחקו של הכוכב מאיתנו, ההארה קשורה לשטח הפנים של הכוכב. הפרמטר השני הוא טמפרטורת פני השטח של הכוכב, זו קשורה לצבעו בהתאם ל[[קרינת גוף שחור]]. ציר הערכים של הטמפרטורה מסודר הפוך כך שלקראת ראשית הצירים הטמפרטורה היא המקסימלית.

({{ערך מורחב |ערך=[[סיווג ספקטרלי]])}}

הקצאת האותיות הנהוגה כיום נותרה כשריד לשיטות קטגוריזציה קודמות אשר ננטשו לאחר החלת השימוש בדיאגרמת HR. החלוקה הנהוגה הינה לטיפוסים: "O B A F G K M" עזר ידוע לשינון סיווג זה הינו ה[[אקרוסטיכון]]:{{ש}}'''O'''h, '''B'''e '''A F'''ine '''G'''irl/'''G'''uy, '''K'''iss '''M'''e.{{ש}}על ידי מחקר ספקטרוסקופי ניתן להבחין בהבדלים משמעותיים בין הטיפוסים השונים ככל שטמפרטורת פני השטח עולה אורך הגל בו נפלטת מרבית האנרגיה עולה (בהתאם ל[[חוק וין]]). הבדל נוסף ומשמעותי לא פחות הוא השינוי ב[[ספקטרום בליעה|קווי הבליעה]]. בכוכבים קרים מטיפוס M ניתן להבחין בקווים מולקולריים ואילו בכוכבים חמים מטיפוס O קווים אלו כלל אינם נממצאיםנמצאים, לעומת זאת ישנם קווי בליעה של אטומים מיוננים.