הבדלים בין גרסאות בדף "טלילה לוי בן-זכאי"

טלילה בן-זכאי נולדה ב[[ירושלים]], בת לשרה לבית טנצמן ויוחנן בן-זכאי לבית גלוברמן מ[[סטולין]] שב[[רוסיה הלבנה]]. גרה ב[[מעונות עובדים]] א' ולמדה ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית רחביה]] בירושלים ובסמינר "אשכולי" לגננות. במקביל הייתה חברה ב[[תנועת הצופים]]. בגיל 16 גויסה ל"{{ה|הגנה}}" והוצבה בקורס קשר. יום לאחר החלטת האו"ם על [[תוכנית החלוקה]] נשלחה לפתוח את תחנת הקשר בשכונת [[ימין משה]], נוכח [[העיר העתיקה]].
 
בנובמבר 1948 שוחררה מצה"ל כדי להשלים לימודיה ב[[סמינר לוינסקי]], בשל הצורך הלאומי בעובדי הוראה עם בוא [[העלייה ההמונית|גל העלייה הגדול]]. לאחר 3 שנות הוראה עברה לעבוד במחלקת הצופן של [[משרד החוץ]], ובמקביל הצטרפה לתיאטרון "זירה" בניהולו של מיכאל (מיקו) אלמז, תיאטרון חובבים [[אוונגרד|אוונגרדי]]. ב"זירה" שיחקה, בין השאר, בהצגות "נער השעשועים של העולם המערבי", "המעגל המרובע" ו"[[בדלתיים סגורות (מחזה)|בדלתיים סגורות]]" של [[ז'אן פול סארטר]]. ב-1953 הוזמנה להופיע בתיאטרון "[[האהל]]" בהצגות כמו "העיר הזאת", "הדגן הוא ירוק", "מתחת לגשר", "דרך הטבק" ועוד. בן-זכאי למדה משחק אצל [[פאני לוביץ']], פיתוח קול אצל לולה שנצר, והתקבלה לביה"ס של [[התיאטרון הקאמרי]].
 
ב-[[26 בדצמבר]] [[1954]] נישאה בן-זכאי לשחקן [[אורי לוי (שחקן)|אורי לוי]]. לזוג נולדה בת אחת. ב-1955 עברה ביחד עם לוי לתיאטרון הקאמרי והשתתפה בהצגות "[[ירמה]]", "אגדות לוד", "תק על תק" ועוד.