הרשימה המתקדמת לשלום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 17:
העניין הובא בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, בע"ב 2/84, '''ניימן נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה''' פ"ד לט (2) 225. הרכב מורחב של חמישה שופטים: הנשיא [[מאיר שמגר]], [[אהרן ברק]], [[מרים בן פורת]], [[מנחם אלון]] ו[[משה בייסקי]], ישב על המדוכה, הפך את החלטת ועדת הבחירות על פיה, והתיר לרשימה לרוץ לכנסת. הרשימה זכתה בשני מנדטים, וכיהנו מטעמה בכנסת חברי הכנסת [[מוחמד מיעארי]] (שהיה ממקימי ופעילי תנועת [[אל ארד]], שעניינה נדון ב[[פסק דין ירדור]] בשנת [[1965]]) והאלוף במיל. [[מתי פלד]].
 
בשנת [[1988]], ערב [[הבחירות לכנסת השתים עשרה]], שוב עלה עניינה של הרשימה לדיון בפס"ד בן שלום, אך גם שם התיר בית המשפט את השתתפות הרשימה בבחירות. הרשימה קיבלה 33,695 קולות והפעם זכתה רק במנדט אחד, וכיהן מטעמה בכנסת [[מוחמד מיעארי]]. ב[[מלחמת המפרץ]] תמכה המפלגה ב[[עיראק]], מה שהביא לפרישת החברים היהודים ממנה ולהפיכתה למפלגה לאומית ערבית טהורה.
 
ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת ה-13]] בשנת [[1992]] רצה הרשימה בשלישית, אך הפעם כרשימה עם נציגים ערבים בלבד. הרשימה לא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]]. בחרהובחרה לאשלא להתמודד ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה|בחירות לכנסת ה-14]] בשנת [[1996]]. באותה שנה פרש פלג בראשות מוחמד מיעארי והצטרף למפלגת [[בל"ד]].
 
== קישורים חיצוניים ==