סולם (כתב עת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Soolam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיתון "סולם"]]
'''סולם''' ('''סֻלָּ‏‏ם''') היה [[ביטאון]] שהוציא לאור [[ישראל אלדד]], מראשי [[לח"י]], לאחר [[קום מדינת ישראל]], בין השנים [[1949]]–[[1963]]. פרט לאלדד כתבו בביטאון גם פובליציסטים המקורבים לדעותיו של אלדד, כ[[יהושע ייבין]], [[מרדכי שלו]] ו[[גאולה כהן]] ועוד הרבה כתבו מאמרים מאלפים מעמיקים וחשובים ויש להזכיר את כולם, אחד אחד. מו"ל הסולםסולם היה [[ראובן גרינברג]]{{הערה|{{מעריב|ש. בן חיים|החל משפטו של עו"ד חרותי|1957/06/27|00110}}}}.
 
עם הכרזת העצמאות במאי [[1948]] הצטרפו אנשי לח"י אל כוחות [[צה"ל]], ורק ב[[ירושלים]] הוסיפו לפעול כארגון נפרד. ב-[[17 בספטמבר]] 1948 נרצח בירושלים המתווך מטעם [[האו"ם]] [[הרוזן ברנאדוט]] על ידי מתנקשים חברי לח"י. בעקבות ההתנקשות הכריזה [[הממשלה הזמנית]] על לח"י כעל ארגון [[טרור]]. הארגון פוזר, רבים מחבריו נאסרו וראשי הלח"י נידונו למאסר (אך שוחררו מאוחר יותר ב[[חנינה כללית]]). רבים מאנשי הלח"י הצטרפו ל[[תנועת החרות]], אחרים, כ[[נתן ילין-מור]], [[עמוס קינן]] ו[[בועז עברון]] פנו שמאלה, [[יצחק שמיר]] בחר בפעילות ממלכתית במסגרת [[המוסד]].
שורה 6:
ישראל אלדד, מראשי הלח"י, בחר בפעילות חוץ מפלגתית ובמאי [[1949]] החל להוציא לאור את "סולם", לאחר שהיה מעורב בפעילות כתבי עת דומים שנסגרו כ"מברק" ו"החזית". כתב העת הוגדר כ"ביטאון למחשבת מלכות ישראל". בעיתון התפרסמו ידיעות, מאמרים, קריקטורות ואף יצירות ספרותיות. כל גיליון נפתח בציטוט ממקור עברי המקורב לדעותיו של אלדד, ולאחריו שיר של [[אורי צבי גרינברג]]. ‏‏<ref>‏אורן פרסיקו, [http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=740825&nagish=1 עיתון לאנשים חושדים], [[גלובס]], 12.11.2003‏</ref>
 
מלכות ישראל בעיני אלדד הייתה מדינה יהודית המשתרעת מן "היאור ועד הפרת". גם כאשר תנועת החירות זנחה בהדרגה את הדרישה לסיפוח הגדה המזרחית של הירדן, היא [[ממלכת ירדן]] למדינת ישראל, המשיך אלדד בביטאונו לדבוק ברעיון המקסימליסטי של גבולות ההבטחה, כלשונו "חזון המלכות", או " חזון המרחב והאדנות". עם זאת, לעתים נקט העיתון, בשנותיו הראשונות, בקו פרו -סובייטי.
 
בעיני אלדד מה שעיכב את מימוש החזון היה מה שהוא כינה "שלטון [[מפא"י]]". איבתו למפא"י ול[[דוד בן-גוריון]] הייתה עזה והוא בחר לכנותה בכינויים בוטים כגון [[סנבלט]]ים.