סולם (כתב עת) – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Soolam.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל העיתון "סולם"]]

 

עם הכרזת העצמאות במאי [[1948]] הצטרפו אנשי לח"י אל כוחות [[צה"ל]], ורק ב[[ירושלים]] הוסיפו לפעול כארגון נפרד. ב-[[17 בספטמבר]] 1948 נרצח בירושלים המתווך מטעם [[האו"ם]] [[הרוזן ברנאדוט]] על ידי מתנקשים חברי לח"י. בעקבות ההתנקשות הכריזה [[הממשלה הזמנית]] על לח"י כעל ארגון [[טרור]]. הארגון פוזר, רבים מחבריו נאסרו וראשי הלח"י נידונו למאסר (אך שוחררו מאוחר יותר ב[[חנינה כללית]]). רבים מאנשי הלח"י הצטרפו ל[[תנועת החרות]], אחרים, כ[[נתן ילין-מור]], [[עמוס קינן]] ו[[בועז עברון]] פנו שמאלה, [[יצחק שמיר]] בחר בפעילות ממלכתית במסגרת [[המוסד]].

ישראל אלדד, מראשי הלח"י, בחר בפעילות חוץ מפלגתית ובמאי [[1949]] החל להוציא לאור את "סולם", לאחר שהיה מעורב בפעילות כתבי עת דומים שנסגרו כ"מברק" ו"החזית". כתב העת הוגדר כ"ביטאון למחשבת מלכות ישראל". בעיתון התפרסמו ידיעות, מאמרים, קריקטורות ואף יצירות ספרותיות. כל גיליון נפתח בציטוט ממקור עברי המקורב לדעותיו של אלדד, ולאחריו שיר של [[אורי צבי גרינברג]]. ‏‏<ref>‏אורן פרסיקו, [http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=2&did=740825&nagish=1 עיתון לאנשים חושדים], [[גלובס]], 12.11.2003‏</ref>

 

 

בעיני אלדד מה שעיכב את מימוש החזון היה מה שהוא כינה "שלטון [[מפא"י]]". איבתו למפא"י ול[[דוד בן-גוריון]] הייתה עזה והוא בחר לכנותה בכינויים בוטים כגון [[סנבלט]]ים.