מאסטה אייס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ויקיזציה
שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מוזיקאים|
שם=דובל קליר|
שורה 11 ⟵ 12:
חברת תקליטים=|
}}
'''דובל קליר''' (ב[[אנגלית]]: Duval Clear; נולד ב-[[4 בדצמבר]] [[1966]]), מוכר גם בשם הבמה שלו מאסטה אייס (Masta Ace), הוא [[ראפ]]ר אמריקאי מ[[ברוקלין]], [[ארצות הברית]]. רבים משיריו של מאסטהאייס אופיינו בפשטותם ודיברו על רגשות, הרהורים ועובדות על חיי אמרקאיאמריקאי ממוצע עירוני. יכולתו כאמסי הייתה גבוהה והוא השפיע המון על אמסיז שונים כגון [[אמינםאֶמינם]].
 
==קריירה==
קליר הוא בוגר אוניבריסטת Rhode Island וב-[[1987]] הוא הכיר את [[Marley Marl]] בחופשת הקיץ.
את הופעתו הראשונה הוא החל כמאסטה אייס בשיר "The Symphony" עם [[Juice Crew]] ביחד עם: [[Craig G]], [[קול ג'י ראפ]]
ו-[[Big Daddy Kane]] באלבומו של [[Marley Marl]], הוא שיחרר סינגלים[[סינגל]]ים נוספים בהם הוא לוקח חלק כמו:
"Keep Your Eyes on the Prize" ו-"Simon Says".
 
שורה 28 ⟵ 29:
ן-Leschea, סינגלים מהאלבום הם:"SlaughtaHouse" ,"Saturday Nite Live" ,"Style Wars" ,"Jeep Ass Niguh"
וגם הלהיט Born to Roll שנכנס למקום ה23 במצעדי 100 השירים החמים של מצעדי ה[[בילבורד]].
באותה השנה מאסטה הצטרף להרכב [[Crooklyn Dodgers]] כחבר צוות זמני בשבילו הסרט Crooklyn והקליט יחד עם Special Ed ו- Buckshot מבלאק מון את [[פסקול]] הסרט.
 
ב-[[1995]] הוא הוציא ביחד עם חבריו להרכב את האלבום Sittin' on Chrome, האלבום מאד הצליח ואף נחשב להצלחה הכי גדולה של מאסטה מבחינת מכירות והגיע ל20 במצעד האלבומים הכי טובים בקטגורית הR&B/היפ הופ של [[בילבורד]].
האלבום כלל את השירים: "The I.N.C. Ride" ו-"Sittin' on Chrome" ו-Born to Rol.
לאחר הצלחת האלבום מאסטה אייס הסתכסך עם חבריו להרכב: Lord Digga ו-Paula Perry מה שגרם להתפרקות ההרכב.
אחרי המעידה הזו מאסטה אייס לא השמיע את קולו בחמש שנים הבאות.
 
הסינגל של מאסטה "Ghetto Like" גרם לאי הבנה בינו לבין הראפר המחתרתי [[Boogieman]] שגם הוא הוציא שיר עם שם דומה הנקרא:
"Ghetto Love" שיצא לפני שירו של מאסטה. אי ההבנה הזו גררה אחריה דיסים כאשר בוגימאן שיחרר דיס על מאסטה אייס הנקרא:"Just You Wait", מאסטה אייס הגיב לבוגימאן בדיס:"Acknowledge",ובנוסף מאסטה הוציא דיס על ההרכב The High & Mighty .
 
Disposable Arts הפך לאחד מהאלבום הטובים והמשובחים ביותר ב[[2001]],האלבום אופיין בסטייל המייחד את מאסטה וברעיון
של האלבום המביא סיפור בדיוני המתעד את מאסטה שהיה בבית ספר לראפ סאטירי הנקרא "Institute of Disposable Arts".
בJCORב-JCOR רקורדס לא הסכימו שהאלבום יצא ולכן מאסטה הקים לייבל עצמאי ב[[2005]] הנקרא M3 ושם שוחרר האלבום.
השיר "No Regrets" גרם להרבה מאד מעריצים של מאסטה להאמין שזהו אלבומו האחרון מכיוון שמאסטה אומר בשיר: "I don't know if it's the end, but yo, it might be", בתרגום חופשי: אני לא יודע אם זה הסוף, אבל היי, זה יכול להיות. שמועות על סיום קריירתו פסקו כאשר מאסטה אייס חזר ב[[2004]] באלבום חדש הנקרא A Long Hot Summer עם אותו רעיון הדומה לאלבומו הקודם.
שמועות נוספות על פרישתו של מאסטה חזרו אך גם אלו התפוגגו כאשר מאסטה הודיע על הקמת צוות\הרכב חדש בשם eMC הכולל אותו ואת Punchline ,Wordsworth,ובן חסותו Strick.
בדצמבר [[2006]] מאסטה אייס אמר שיותר אינו מקליט סולו לבדו אלה רק עם ההרכב שלו eMC.
ב[[2008]] שוחרר האלבום של eMC הנקרא The Show וב[[2012]] יצא האלבום MA Doom: Son of Yvonne.